(מומלץ, למען ההקשר, אם מתחשק, לקרוא את הרקע ברשימה קודמת... אי שם מתחת)
חלומות בָּסבִּי בֶּרקֶלִי. הו בָּסבִּי בֶּרקֶלִי. לחלום, לערוג, להשתוקק, לשקוע בדמיונות, שחזורים של העבר.
חלומות בָּסבִּי בֶּרקֶלִי.
"חלומות בָּסבִּי בֶּרקֶלִי" הוא דימוי מרגש. מרהיב. מצוי בשיר "Busby Berkeley Dreams" של ההרכב
The Magnetic Fields. "חלומות בָּסבִּי בֶּרקֶלִי". בָּסבִּי בֶּרקֶלִי היה כוריאוגרף ובמאי סרטי מיוזיקלז מרכזי בשנות ה-30' ו-40' של האלף הקודם. אלו אותם סרטים עם רבבות עלמות חן מצודדות הרוקדות על במות מסתובבות בתיאום מושלם, יוצרות בריקודן צורות מרהיבות. מושלמות.
נאיבי, נוצץ, יפהפה באופן שערורייתי, גדול מהחיים.



חלומות בָּסבִּי בֶּרקֶלִי. בתרגום מאוד חופשי... באנגלית זה שלם יותר.
"הייתי צריך לשכוח אותך מזמן
אך את נמצאת בכל שיר שאני מכיר
יללות וערגה רעים
ככה, וכיוצא בזה, כמובן, ודאי
אבל לא, אינך יכולה לקבל גט.
לא ראיתי אותך יובלות
אך זה לא עגום כמו שזה נראה
אנחנו עדיין רוקדים על במות מסתובבות
בחלומות "בסבי ברקלי" שלי.
הדמעות הכתימו את הדפים
של מגזיני "רומן אמיתי" שלי
אנחנו עדיין רוקדים בחלומות היפהפיים והשערורתיים
חלומות "בָּסבִּי בֶּרקֶלִי" שלי.
וכעת את רוצה לעזוב אותי לתמיד
אני מסרב להאמין שאת יכולה
את שוכחת שאנו לא עשויים מעץ
אך יקירתי את יכולה לעשות את הגרוע ביותר
מפני שקודם תצטרכי להרוג אותי.
לא ראיתי אותך יובלות
אך זה לא עגום כמו שזה נראה
אנחנו עדיין רוקדים על במות מסתובבות
בחלומות "בסבי ברקלי" שלי.
הדמעות הכתימו את הדפים
של מגזיני "רומן אמיתי" שלי
אנחנו עדיין רוקדים בחלומות היפהפיים והשערורתיים
חלומות "בָּסבִּי בֶּרקֶלִי" שלי.
האם את חושבת שזה מסוכן
לחלום את חלומות "בָּסבִּי בֶּרקֶלִי"?"
ובעיר הגדולה ורודת הלחיים ואני רקדנו יחד מדי לילה.
הנשיקה הראשונה, המרוגשת, הסקרנית, האוהבת, היתה תוך כדי ריקוד.
הלכנו יחד בימים ורקדנו יחד בלילות.
כשחזרתי לארץ התחלתי להקדיש ולשלוח לה שירים תלת שכבתיים בדואר. עבר זמן, לא התראנו, התגעגנו כל כך, שוחחנו וכתבנו יום יום. ואצלי בראש הסתובבו התחושות היפות באופן שערורייתי של ריקוד יחד בלאונג'ים ודאנס-ברים בניו-יורק. איך הבטתי בה שעות. נפעם. זזנו יחד. נגענו. חייכנו בעיניים חולמניות. מסוממות מהדבר ששנינו יצרנו יחד. כשהיינו יחד. לא היה שום דבר אחר מלבדנו. מסתובבים יחד. אוהבים. חבריים. סקסיים.
אחד מהשירים שהקדשתי ושלחתי היה "Busby Berkeley Dreams". כתבתי לה שאני מקדיש לה בעיקר את הפזמון; "לא ראיתי אותך יובלות, אך זה לא עגום כמו שזה נראה... אנחנו עדיין רוקדים בחלומות היפהפיים והשערורתיים חלומות "בָּסבִּי בֶּרקֶלִי" שלי". השורות על "אחר" לא היו רלוונטיות, חשבנו על שנינו. היום הן כן.
היום לצערי, זכרונות רגעים יפים באופן שערורייתי נמהלים בזכרונות רגעים שבורים באופן שערורייתי.
עצוב לי שזה כך. מאוד.
ואני יודע שאני צריך להרפות. ואני יודע שזה מגוחך.
"חלומות בָּסבִּי בֶּרקֶלִי" איזה דימוי מופלא. השיר לקוח מהפרוייקט "69 Love Songs" (המספר 69 אמור להיות רשום בהתחלה, הבלוג לא נותן) ששוחרר בשנת 1999. קופסא עם שלושה אלבומים (וספרון בו מדבר היוצר המרכזי על כל שיר. מעניין ומשעשע). בכל אלבום עשרים ושלושה שירים. סך-הכל שישים ותשעה שירים שעוסקים, כן, באהבה.
הרעיון צץ כשסטיבן מריט, היוצר המרכזי של The Magnetic Fields, ישב בגיי פּיאנו-בר, בהתחלה חשב על פרוייקט בן 100 שירים שיבוצעו במעין מחזמר תחרותי בין זמרים מתחלפים (כשהזוכה יהיה הזמר שיזכה למחיאות הכפיים הנלהבות ביותר), אך לאחר זמן קצר החליט להקליט את השירים ולהוציאם כאלבום. ומהמספר 100 ירד מהר מאוד למספר הטיפולוגי, הסימבולי והשלם: "69".
מריט מתבונן וכותב על כל אספקט של רגשות, מחשבות, יחסים, כמיהות, הקשורים לקשר המשונה, הנהדר ולעיתים הכואב הזה בין שני אנשים.
הכתיבה של רגישה, מצחיקה, קורצת, כואבת, רעה ואכזרית. מרגשת ומצחיקה.
בכתיבתו משתמש במוטיבים הקלאסיים, הפנטסטיים, בקיטש וקלישאות , של שירי אהבה. הוא מעניק להם מין כיפוף ייחודי, מפתיע ומרענן. עין צוחקת והשניה דומעת. השירים משובצים בדימויים שגורמים ללסת לצנוח. הגיוון המוסיקאלי מרהיב.
אהבה היא רוק, אהבה היא קאונטרי, היא פולק, היא בלוז, ג'אז, סול, שירים סקוטיים, מוטיבים מהעולם, טכנופופ, פופ, לו-פיי, געגועים ותמימות משנות השלושים והארבעים, הדים מהפיפטיז, סינטים אייטיזיים, באך ומיוזיקלז מברודווי והוליווד, מוסיקה מן האגדות וכמה לחנים ועיבודים שלוקטו מתוך יער חשוך עם ערפל סמיך. ועוד ועוד.
גם השירה מגוונת, הוא אסף סביבו זמרים וזמרות ששרים עם כל הריאות, כמו פעם. וכך גם הוא, עם הקול העמוק שר את "חלומות בָּסבִּי בֶּרקֶלִי", בליווי פסנתר. שיר שמייצג את כשרון הכתיבה, ההלחנה והביצוע ששוברים לי את הראש מפליאה ואת הלב מהתרגשות. אך השיר, אינו מייצג את האקלקטיות המוסיקאלית בפרוייקט ההורס הזה. שישים ותשעה שירים. מגוונים. הרי אהבה היא דבר מגוון.
כתבתי בהזדמנות מסויימת רשימה מלאה על הפרוייקט המהמם הזה. מממ... אולי אפרסם אותה פה בעתיד. רסיסים ממנה שילבתי פה.
את האלבום ניתן להשיג במספר גרסאות: קופסת קרטון הכוללת שלושה דיסקים וספרון הכולל שיחה עם מריט המלך על כך שיר ושיר. מעניין ומשעשע. אריזת דיסקים "פלסטיקית" רגילה. ודיסקים בודדים. כמובן שאני ממליץ על האפשרות הראשונה.
אם אתם אוהבים מוסיקה, אוהבים ומתעניינים באהבה, אתם חייבים לקנות, כן לקנות (אתר משובח, מנסיון), את "69 Love Songs". זה לא אלבום. זה חבר. באמת.

והנה המקור:
(Busby Berkeley dreams / The Magnetic Fields (written by: Stephin Merritt
I should have forgotten you long ago
But you're in every song I know
Whining and pining is wrong and so
On and so forth, of course of course
But no, you can't have a divorce
I haven't seen you in ages
But it's not as bleak as it seems
We still dance on whirling stages
In my Busby Berkeley dreams
The tears have stained all the pages
Of my True Romance magazines
We still dance in my outrageously beautiful
Busby Berkeley dreams
And now you want to leave me for good
I refuse to believe you could
You forget we're not made of wood
Well darling you may do your worst
Because you'll have to kill me first
I haven't seen you in ages
But it's not as bleak as it seems
We still dance on whirling stages
In my Busby Berkeley dreams
The tears have stained all the pages
Of my True Romance magazines
We still dance in my outrageously beautiful
Busby Berkeley dreams
Do you think it's dangerous
?To have Busby Berkeley dreams
מסוכן... מסוכן...

שיהיה לכולם חג פסח שמח וסופשבוע נעים ופרוע! :)
קנו לעצמכם את האלבום מתנה לחג. מתנה מתנה מתנה לחג.