נסעתי עם האוטו בשכונה. ברחוב עם שדרת עצים עבותים (שקימת במציאות). לפתע אני רואה שעל המדרכה מתהלך לו צב ענק בלי בית. עצרתי את הרכב וניגשתי אל הצב המשונה. מודאג. מבית סמוך יוצאת אשה עם בתה שודאי ביסודי. אנחנו משוחחים על הצב. לפתע חולף צב ענק נוסף, עם בית קצת שבור. אני חושש לשלומם של הצבים. חושש שידרסו, ואין להם בית.
פתאום אני בקמפוס. על כר הדשא אני רואה צב ענק אחר ללא בית, משוטט. הצב ללא הבית, זה שמסתובב בקמפוס, נראה כמו חתול קצת מוזר. חתול מרוט שכזה. נכנסתי אל בניין הזואולוגיה בקמפוס (לא שקיים כזה במציאות). הבניין שוקק, כנראה יום ראשון לפתיחת שנת הלימודים. בחורות ובחורים מחפשים את הכיתות המתאימות. אני מחפש חדר בו עוסקים בחיות בר. כדי שיטפלו בצבחתול הענק. משוחח עם איזו מרצה. לא מצאתי סיוע לצבחתול. אני יוצא החוצה, אל החצר, רואה את הצבחתול ללא בית משתובב לו על הדשא. אחד מחבריי (איני יודע מי) נמצא שם עם הצב. אני חושש שסטודנטים שמשחקים איתו יפגעו בו בשוגג, מפני שללא הבית הוא קצת רגיש, פגיע ועדין.
הצבחתול ללא בית חברותי ונראה די מאושר. :)
["אני צבחתול עם בית. זרקי לי כדור וארוץ לעברו. נו! מיאו."]
לאחר זמן... התעוררתי לבוקר שישי. =)
סופשבוע היה אקטיבי ושמח.
ליל חמישי הקשבתי וראיתי הופעת ג'ז משובחת. אחריה בסביבות אחת עברנו מן המועדון אל הלאונג'-בר-גלריה האהוב... האווירה היתה די רגועה וצ'ילית. התמלאנו באלכוהול במהלך ההופעה, והמשכנו בלאונג'. בסביבות שלוש לפנות בוקר טחנו ארוחת שחיתות מנחמת, רעבה וסופגת אלכוהול בפיצריה קטנטנה וייחודית. אכלתי בה עשרות פעמים בעשרות לילות. אך הפעם הזו הפיצה היתה כה מחממת ומנחמת. רכה. מלאת חמלה ואהבה. כמעט והתכרבלתי איתה שם על הפיצה-בר. נשבע. חזרתי הביתה לקראת ארבע. התגעגעתי לפיצה. נשבע. משכתי ער בחדר עד הבוקר.
הצבחתול בא לבקר. התעוררתי בשעות הבוקר המאוחרות. נזכרתי. הייתי מאוד משועשע. יצאתי לסידורי יומולדת של ידידה טובה. תל-אביב סיטי בצהריים שמשיים. בתום הסידורים קפצתי לבדוק את ה- Urban MotoMusic שבדיזינגוף. אני אוהב התרחשויות אורבניות למיניהן. יצאתי לבדוק. הגעתי באמצע. הרבה אנשים. vibes ו-groove די טובים. שתי במות מוסיקה. במת היפ-הופ ובמת אלטרנטיב-רוק. שתי הופעות במקביל. מקפץ בין במה אחת לאחרת. מוסיקה חיה ואנרגטית בצהריים עושה לי טוב.
[The Girls]
אה. ולפתע, כשאני מקשיב ל-Girls, אני קולט בזווית העין עלמה שלא ראיתי מספר שנים. עלמה שאוהבת מוסיקה ממש ומקשיבה לצלילים מן השוליים (זה פלוס). הכרנו בבסיס הטיפשי, מאז נפגשנו פה ושם באירועים מוסיקליים שונים. שוחחנו קצת. היא חזרה משנה בלונדון. אשמח לשוחח שוב. לקחתי את מספרה המעודכן.
[קוואמי וקוטג'] 
והיה גם קצת אקסטרים ספורט אורבני: תחרויות תעלולי סקייטבורד ("גלגשת" בלשון האקדמיה ללשון העברית) ואופניים. ואיזור ברייקדנאס.
[הרמפה של הסקייט]
["אני בא"]
["הופלה"]
["ET חכה לי!"]
["אמאל'ה! נכנס לי זבוב לעין!"]
[סביבון רחוב]
[רבגוניות בדיזינגוף]
אז אחרי מסיבת הרחוב קיפצתי לדירה חדשה של חבר, ראיתי פעם ראשונה "בנות" ששודר ברקע עד שהגברתי את הקול (אם אשמע, בימים הקרובים, עוד פעם את השיר "אלה", אאבד את שפיותי סופית). חזרתי הביתה. נימנמתי. יצאתי לבר. חזרתי לפנות בוקר. נרדמתי כשהציפורים התעוררו.
שבת בערב. ערב יפה. פגשתי את ה-Gang בבר-מסעדה ליד הים. קפצתי רק לעשר דקות. הייתי צריך לחתוך לחגיגת יומולדת של ידידתי הטובה. עד שהמלצרית באה נותרו לי חמש דקות במקום. אמרתי לה שאני זז עוד חמש דקות וביקשתי בנימוס שני שוטים של וויסקי ג'יימסון, מהר מהר, כדי שאספיק להוריד עם אחד החברים לפני שאני טס. המלצרית החיננית חזרה אחרי שניותיים עם שני שוטים עולצים. הודתי לה. "!Salut". הורדנו. ברכתי לשלום. רצתי לאוטו, לאסוף את עלמת היומולדת. הערב שוחחתי עם חבר, סיפר שכשהמלצרית חזרה לקחת הזמנות היתה מופתעת: "יו, הוא באמת הלך?!".
שאטתי אל עבר דירתה של עלמת היומולדת. נסענו אל הלאונג'-בר-גלריה האהוב. הגיעו חברים. שתינו. ישבנו. פגשתי בחורות שלא ראיתי זמן רב. התעדכנו. השלמנו פערים. הסתבר שלאחרונה אחת מהן תפסה את הבוס הגדול בחברה עם המכנסיים למטה. מול המחשב. כן כן. מאונן. אפילו הראתה לנו תמונה שלו (לא בפעולה) בטלפון הנייד עם המצלמה. ראינו מי. קצת חטיאר. נקרענו מצחוק. והחלפנו עוד מיני אנקדוטות אלי מקביליות קורעות. משעשע. לא יאמן מה הולך שם במשרד. החבר'ה הלכו. ידידת היומולדת ואני החלטנו להמשיך לחגוג. שנינו בסבב ברים נוסף. שלושה. אלכוהול. בנות. קצת טירוף ושמחה. נרדמתי כשהציפורים התעוררו.
["שניותיים זוזי!"]
והבוקר התעוררתי אל ענייני לימודים עמוסים. שבוע מוטרף מצפה. רוצה עוד סופשבוע! נו! =)
שבוע נפלא ולילה טוב... :)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
