באמצע השבוע שעבר , יום שלישי, התקשר אלי חבר שלא ראיתיו זמן רב. נפגשנו בזמנו מספר פעמים לנגן יחד. הוא על גיטרה, אני על פסנתר וסינטיסייזר (הידוע בכינויו: "סינטי"). הוא סיפר שבחמישי בלילה הוא וזוגתו יערכו מסיבת פרידה מביתם לפני שיעברו אל משכן חדש, והזמין אותי. המסיבה תיערך בגינה. בחורות, בחורים, אלכוהול, מוסיקה, שמח. התעדכנו בפרטי החיים, שוחחנו על מוסיקה, ואז הברנש הציע, שאם אני רוצה, הוא ישמח שאתקלט במסיבה. ברור שהסכמתי. מוסיקה היא חלק מחיי. מהקיום שלי. יחד עם אהבה, מין, חמצן, מזון ושמש. היא מזינה. מחייה. מרגשת. משמחת. מחדדת רגשות. מעצבת. מפרה. מזיזה את הלב ואת הישבן (ההורס שלי).
אני מקשיב למגוון של סגנונות מוסיקליים. מוצא את היופי והסערה בכולם. אלטרנטיב, אינדי, לאו-פיי, פוסט-רוק (הגדרה מופרכת), צ'יימבר, אלט-קאונטרי, פולק (על סוגיו ה"פריקים"), היפ-הופ, גאראג', אלקטרונית לסוגיה, ג'אז, בלוז פרוע, קלאסית, לאטינית.... ועוד. לרוב צלילים מן השוליים של הז'אנר, אך לא רק. חדש וישן. אוהב חיבורים. אקלקטיות. ריגושים. עניין.
ליל רביעי, אחרי בליסה ושתיה ב"טעם העיר", חיברתי בחדר שני קומפקטים למיקסר שהתחבר אל המגבר שמחובר לרמקולים שחורים, גדולים ואנינים. הגברתי את הווליום והתחלתי להתעסק בחיבורים מוסיקליים. לדלות מהראש חיבורים מוסיקליים, תמות (theme) מוסיקליות ממאות הדיסקים שעל המדפים. צלילים שיזיזו, שיתחברו באופן מופלא, שיר אחר שיר, על אף השוני ביניהם. למצוא את החוט המקשר. נגנתי, פיזזתי, שמחתי, והלכתי לישון. :)
חמישי בבוקר. התעוררתי. לימודים. עניינים. ובראש צלילים. חזרתי בערב הביתה. פתחתי את תיק הדיסקים הגדול. עברתי על המדפים, מאות אלבומים. שלפתי אלבומים מתאימים. רוקנתי אריזות. מלאתי את התיק בעשרות עיגולים. פירקתי את המערכת. סחבתי לאוטו. הוספתי את התיק. התקלחתי. התלבשתי. נסעתי.
הגעתי אל מקום המסיבה די מוקדם כדי להרכיב ולהתארגן. חיברתי. שוחחנו. שתינו. התחלתי לנגן. אנשים החלו להגיע. תקלטתי 6.5 שעות. ברצף. מרבע לתשע ועד שלוש ורבע לפנות בוקר. מערבל צלילים. סגנונות. צבעים. זמנים. אקלקטיות שמתחברת ונשמעת הגיונית. לאונג', אינדי-רוק, אלקטרונית, היפ-הופ, בלוז מופרע, צפצופים אלימים, גיטרות אלימות, גיטרות סלייד של הוואי, רוק-נ'-רול, סול-פאנקי, פּאנק, הדים של שירי עבדים שחורים בשדות דרום ארצות הברית, צלילים מסוף העולם, ומזמן קצר לאחר תחילת המאה הקודמת. מקצבי bpmים מוטרפים לצד כינורות, אורגנים, פסנתרים, קולות נשים וגברים. אנגלית, ספרדית, צרפתית, פורטוגזית. John Zorn מתחבר ל- Super Furry Animals שמתחברים ל- Os Mutantes, שמתחברים ל- Ian Brown שמתחבר ל- Jimmy Tenor שמתחבר ל- Yo La Tengo שמתחברים ל- Kinky (המקסיקנים, הו! ורודת לחיים!) שמתחברים ל- Outkast (הו! אנדרה 3000 - תעשה לי ילד!) שמתחברים ל- A3 (הו טוני סופרנו!), שמתחברים ל- Primal Scream שמתחברים ל- LCD Soundsystem שמתחברים ל- John Spencer Blues Explosion שמתחברים ל- Doors שמתחברים ל- Polyphonic Spree שמתחברים ל- Beta Band שמתחברים ל- Beyonce (הו! תעשי לי ילד!) שמתחברת ל- Velvet Underground שמתחברים ל- Air שמתחברים ל- CocoRosie שמתחברות ל- Pulp שמתחברים ל- Kelis (סקססי) שמתחברת ל- Beck שמתחבר ל- Serge Gainsbourg שמתחבר ל- M.I.A שמתחברת ל- Shuggie Otis שמתחבר ל- Manitoba שמתחבר ל-Rapture שמתחברים ל- Sean Lennon שמתחבר ל- Chris Joss שמתחבר ל- Edan שמתחבר ל- Kinks שמתחברים ל- Adam Green שמתחבר למלכי האקלקטיקה 2 Many Dj's שמתחברים ל- Gorky Zygotic Mynci שמתחברים ל- Chemical Brothers שמתחברים ל- Iggy Pop שמתחבר ל- Stephen Malkmus שמתחבר ל- Bees שמתחברים ל- Bille Holiday שמתחברת ל- Magnetic Fields (הו
חלומות בָּסבִּי בֶּרקֶלִי השערורייתיים!) ובין כל אלה, עוד הרבה הרבה טובים אחרים.
והכל הגיוני. הכל במקום הנכון. מתחבר לרצף צלילים עם שיאים. כה נהנתי לפתח Peak... להעלות את הגרוּב - בין אם רוק, אלקטרוני, היפ-הופ או לאטיני - אט אט, שיר אחר שיר, עד שמגיעים לפסגה. ואנשים רוקדים ומקפצים בקצב הפנימי שלהם שמתחבר לקצב שיוצא מהרמקולים. לעיתים לחזור ללאונג'יות מסויימת ואז לשוב לכבוש פסגת צלילים אחרת. שש וחצי שעות בהן אני מאחורי העמדה, מלהטט בין עיגולים עם צלילים, שותה הרבה אלכוהול, משוחח פה ושם עם עלמות שניגשות, מקבל פידבקים טובים על המוסיקה ורוקד עם האוזניות. אושר גדול. הכיף הגדול הוא שאני חי ונושם את כל המוסיקה שניגנתי במסיבה. אני מכיר את נימיה. לכן כל כך נהניתי למצוא את ההקשרים, הכביכול מופרכים, בין הצלילים. לחבר. לשבץ שירים וקטעים מוסיקליים עד לקתרזיס. מזכך.
אני נהנה ומרותק מיצירת החיבור בין צלילים. אך עם זאת, לרוב בבית אני מקשיב לאלבומים שלמים. מממ... מאז האוסף המונומנטלי "Ahoovati's Pink Cheeks Collection" שהווה אסופה של שירים שהקדשתי ל
ורודת הלחיים ושלחתי לה מדי יום - ועבדתי עליו ימים רבים עד שהייתי שלם ומרוצה, לא התעסקתי בחיבורים מוסיקליים. מממ... והמסיבה הזו מחזירה אותי באופן מסויים אל מסיבות הכתה ביסודי, שם הייתי "אחראי מוסיקה" ליד הטייפ, ונהגתי לעשות מיקסים משונים בקסטות... =) בשלהי המסיבה, תוך שאני מקפץ מאחורי הקונסולה, ניגשה אלי עלמת חן מתוקה שהחמיאה לי במהלך הערב על הבחירות המוסיקליות, ושאלה אם אהיה מוכן לתקלט ביום הולדתה. לא ציפיתי. הסמקתי. מובן שהסכמתי. :)
לקראת 3:30 לפנות בוקר, לאחר שש וחצי שעות של צלילים, הקשבה ופיזוזים פירקתי את המערכת. ישבתי ושוחחתי עם כמה הנותרים. העמסנו את הציוד לאוטו. שאטתי חזרה אל העיר שלי. בארבע ומשהו נחתתי בפיצריה חדשה (ומשובחת) שנפתחה לא מזמן... הו! כמה משולשים טחנתי! אחרי לילה ארוך בו לרוב רק שתיתי, מלבד בראוניז בודדים, גוועתי מרעב. חזרתי הביתה. קראתי קצת. הרגעתי את האנדרנלין. נרדמתי לקראת שש. :)
["DJ תום69 בפעולה והרבה אדום (וקצת שחור לבן בצדדים)"]
[ליל רביעי, חזרתי מ"טעם העיר", טיפסתי מעל איילון, והנה מטאורים מפגיזים את תל אביב]
התעוררתי בצהרי שישי... סופשבוע המשיך במפגשים, אלכוהול וים.
טוב... כרגיל, ברשימה חדשה זו, הפותחת חודש זה (באיחור), רשימות מן החודש שעבר יעברו לארכיון, אתם יותר ממוזמנים, כמו תמיד, לדפדף, לקרוא ולהגיב אם מתחשק. :) שיהיה חודש נפלא! שיהיה שבוע נפלא!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
