גרמופון נאיבי .....:::::: נסיון להתחיל מחדש... טרי, רענן, סקרן ומלא תשוקה. אהבה ומוסיקה. ::::::.....

חלף הרבה יותר מדי זמן מאז אהבתי באופן הדדי... מאז חוויתי אהבה המבוססת על חברות עמוקה ותשוקה מטורפת... מאז הרגשתי תשוקה לקיום אל עלמה שקיבלה את התשוקה לקיומה באהבה... מאז שוחחתי בסקרנות ורעב... מאז התחבקתי חיבוק חזק, נושם וממושך... מאז התנשקתי בהקשבה ותיאום מלא הוד, עדינות וסערות... מאז רקדתי בזוג, בעיניים מסוממות שטופות אהבה ומיניוּת... מאז התרגשתי ריגוש חיובי והרגשתי שאני מוצף מאהבה דו כיוונית... מאז התהלכתי מעל פני האדמה, פשוטו כמשמעו, באוויר... מאז... ומאז ומאז ומאז...

והאהבה שלי היא כמו החיים מחוץ לחוק.

היא מסרבת להשמע לכללים. היא נרגשת, היא בטוחה, היא מוחלטת.

היא לעולם אינה תופסת אהבה הדדית כמובנת מאליה. היא מעריכה, מוקירה ונוצרת כל רגע הדדי.

האהבה שלי אל עלמה אינה מחייבת אותה בדבר. אני אוהב בחינם, בחופשיות.

ולכן, כשהיא כבר לא הדדית, היא מכלה.

הרי היא כמו החיים מחוץ לחוק. הרי היא מסרבת להשמע לכללים. היא נרגשת, היא בטוחה, היא מוחלטת.

הרי האהבה שלי אל עלמה אינה מחייבת אותה בדבר. אני אוהב בחינם, בחופשיות.

זו אהבה שאינה תלויה בדבר. אך כשאין עלמת-חן שתקבל אותה באהבה, היא מצטברת, פרועה, מטלטלת וזורקת אל הישימון או אל המצולות. איך שמתחשק לה. וכשהיא מסתחררת כסופה טרופית היא שואבת כוחות חיוניים אל מרכזה. ובמקום להתהלך מעל פני האדמה, אני מוצא עצמי Six Feet Under.

ואני מנסה. ואני פוקח עיניים ואוזניים. מביט מקשיב. ואני שואף ברגישות. אני יוצא. יוצר. חווה. מתהולל. מרגיש. ו... גם מחפש.

ועדיין לא... והאהבה מכלה.

ואף פעם לא הבנתי איך מפסיקים לאהוב. ולכן אני תמיד נזכר שוב ושוב במשפט החד והמבריק:

"I need your sweet love to beat love away"

(מתוך השיר "I Just Don’t Know What To Do With Myself" שנכתב ע"י Hal David, הולחן ע"י Burt Bacharach וחודש לא מזמן גם ע"י ה- White Stripes)

הרי מעולם לא הפסקתי לאהוב. האהבה, לכל עלמת חן שאהבתי באופן פעיל מאז נולדתי, עדיין קיימת. היא נשארת. היא פשוט זזה הצידה, נכנעת לאהבה חדשה. מאפשרת, מתוך כבוד, לממש בעוצמה ובאופן טוטאלי את האהבה החדשה. האפשרית לאותו זמן נתון. ולא להביט, סוף סוף, לאחור. ולכן, ואיני יודע מי את, אני צריך את אהבתך המתוקה כדי לחיות.

שיהיה סופשבוע נפלא.

הכנתי ריזוטו אספרגוס מעודן. :)

תוספת בצהרי 26.11: הלילה ב- 22:00, הזדמנות אחרונה להקשיב ל- Kimya Dawson (הגברת מה- Moldy Peaches, שלה ושל Adam Green המלך) מנגנת ושרה לייב במועדון הפטיפון שבתל-אביב-סיטי (עם מופע מקדים של Angelo Spencer - חמישים זוזים בלבד). נכחתי בהופעתה אתמול. היה מקסים. יש לה נוכחות כובשת. שירי "אנטי-פולק" שנונים, מצחיקים ונוגעים. רגישים עם לוּק פּאנקיסטי. ילדה תמימה ומפוכחת לסירוגין, שרה קרוב קרוב באוזן. היא והגיטרה. שוליים ניו-יורקיים נפלאים. מזון לנשמה. רשימה קצת יותר מפורטת תגיע... אה, והנה ה- MySpace שלה.