בתקופה האחרונה, סתם ככה בפתאומיות, נפטרו שתי נשים שאומנם לא יצא לי להכיר יותר מדי, אבל גם מההכרות הכי פשוטה איתן אני יודעת שזה לא הגיע להן. ככה פתאום באמצע החיים, נשים צעירות, בלי שום הכנה מראש. הלכו להן. לא יחזרו עוד.
וזה גרם לי להבין כמה דברים:
#חייבים לנצל כל רגע בחיים! כמה שזה נשמע קלישאה אבל זה כל כך נכון!
#תגידו לאנשים הקרובים אליכם כמה אתם אוהבים אותם.
#אל תתפשרו על דברים שאתם לא מרוצים מהם בחיים שלכם - תלחמו על הרצונות שלכם.
#תהנו,תחייכו,תבלו,תצחקו,תתרגשו.
#א-ל תתעכבו ותוציאו אנרגיות מיותרות על דברים שטותיים ומיותרים שבתכלס הם לא סוף העולם.
פשוט שבו,תעשו רשימה של כל הדברים שהייתם רוצים לעשות לפני הסוף - עכשיו תסתכלו עליה , ותתחילו לחשוב איך אתם גורמים לכל אחד מהדברים שכתבתם להתגשם.
תתחילו לחיות!
כי אי אפשר,באמת שאי אפשר לדעת מתי זה יגיע. זה לא משנה אם אתה חולה מאז ומתמיד במחלה שמאיית לשבור אותך ואתה נלחם, מתגבר, למרות הכאב תמיד עם חיוך על הפנים אבל המחלה בכל זאת מנצחת.
או
שאתה בכלל בנאדם צעיר ובריא,ובד במשרד עם נוף לים,רק התחתנת לפני כמה חודשים,חגגת יומולדת עם חברים לפני שבועיים, ורק לפני יומיים חזרת מירח דבש ופתאום משומקום אתה מרגיש לא טוב,מתעלף,ומת.
זה תמיד יבוא בהפתעה. אבל אני רוצה שגם אם זה יבוא, תדעו אתם והאנשים שתשאירו כאן אחריכם - שהספקתם הכל. שניצלתם כל שניה ונהניתם מהחיים שלכם.
בקיצור, אני מצטערת על החפירה. אבל כל המוות הפתאומי הזה מסביב גרם לי להבין כמה זמן אנחנו מבזבזים על שטויות. אז תעשו לי טובה,
Live every day like it's your last day because one day you're gonna be right
מירב צוק 1985 - 2013
ליאת אברהם 1981 - 2013
יהי זכרן ברוך.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
