|
הגיגים מדפי המחברת אנצל במה זו להביע חלק מדעותיי והגיגיי תוך תקווה שיום אחד אקרא כל מה שכתבתי ואבין מה בעצם רציתי לומר... נשמע מסובך? אולי... נחכה ונראה מה יהיה יבול הכתיבה של דפי המחברת שלי... |
| 9/2005
הם באים... הנה אתם באים לבקר, כבר שנה וחצי לא ראיתי אתכם. הנה אתם מגיעים בקרוב ואני ממש מתרגש.
הנה המטוס שלכם עומד לנחות, ואני בשמחה נוסע לחכות. כשתגיעו, ארצה שהזמן יעמוד.
כשתגיעו ארצה לחבק את שניכם, שתדעו לכם - אין כמוכם!!!

| |
 ילד... רק בן 3 וגובהו כמטר אחד. רק בן 3 ו- 98% מכל הילדים בני גילו נמוכים ממנו. רק בן 3 ונועל נעליים של ילד בן 6.
מה יהיה? בסוף עוד יהיה כמו אבא 
| |
 JEEP אז יש לי JEEP (כזה כמו שבתמונה בצד שמאל למטה), בצבע צהוב בולט, עם גג שחור וצמיגים רחבים. כשקניתי אותו והתחלתי לנהוג ברחבי המדינה, לקח לי קצת זמן להבין מנהג קבוע בין נהגי JEEP-ים: איתות לשלום... זו יכולה להיות יד ארוכה היוצאת כולה מהחלון, זו יכולה להיות כף יד המאותת לשלום מתוך הרכב, או רק שתי אצבעות בסימן V ידוע. זה יפה בעיני, זה נותן תחושת שותפות ושייכות. החברה המייצרת את JEEP אפילו מעודדת את זה באמצעות האתר המקוון שלהם והן באמצעות הירחון המודפס אותו הם שולחים לכל בעלי ה- JEEP-ים למינהם.
אז זו התשובה לשאלה ששאלת אותי: עם כזו אחוות נהגים, אני ממש לא ממהר להחליף אותו... הבנת?
| |
 למה? למה? למה אני כזה? למה אני לא יכול להגיד משהו בלי לחשוב על מה יחשוב הצד השני? או על האם זה יפגע בו? למה אני שומר הכל בבטן כל הזמן? למה הפחד מתגובה שלילית משתק אותי? למה אכפת לי כל כך ממי שלא ממש אכפת לו ממני? למה אני (ואנחנו) תמיד בסוף? למה קודם הם ואח"כ אני?
באמת שאין לי תשובה טובה, אבל כבר עברתי חצי מהדרך להשיג אותה.... 
| |
 שינה אינני ישן כבר לילות שלמים... (ולא בגלל הטיסן...) מפאת כמות העבודה שיש לי... אולי את צודקת שאני שלא ממש יודע גבול... אבל אני מרגיש שאני חייב... חייב למי? לחברה שתפטר אותי מחר בבוקר אם יהיו קשיים? לבוס שלי שלא מבין מהחיים שלו ורק יודע לטחון באוזני הומור בריטי שחוק ומורט עצבים? התשובה לא ברורה גם לי... כנראה שאת צודקת. אז איך אני משנה את עצמי???
| |
לדף הבא
דפים:
|