הרמח"ל – ר' משה חיים לוצאטו (1707-1744) היה רב, מקובל, סופר ומשורר. למד מדעים ושפות. נולד בפדובה שבאיטליה, בהמשך חי באמסטרדם, שם כתב את ספרו המפורסם ביותר – "מסילת ישרים". ב-1743 התכוון לעלות לארץ-ישראל. הוא הגיע לעכו ושם תקפה אותו ואת משפחתו מגפה קשה וכולם מתו. נקבר בטבריה או בכפר יסיף. ב-36 שנותיו הספיק לחדש ולכתוב בהספק אדיר. חלק מכתביו אבדו לעד עם שריפת ספריו.
להלן קטע שערכתי וקיצרתי מתוך ספרו "דרך ה'" (שגם אותו כתב בתקופת חייו באמסטרדם):
חלקי כלל הבריאה הם גשמיים ורוחניים. הגשמיים הם המורגשים מחושינו, ומתחלקים לעליונים ותחתונים. העליונים הם כלל הגְרָמים השמיימיים, דהיינו הגלגלים וכוכביהם. התחתונים הם כלל מה שבחלל הגלגל התחתון, דהיינו: הארץ, המים, האויר, וכל מה שבהם הגופים המורגשים. והרוחניים הם נבראים משוֹלָלים מִגֶּשֶם (גשם זה השורש של גַשְמי, גשמיוּת), בלתי מורגשים מחושינו, ומתחלקים לשני מינים: האחד נשמות, והשני נִבדלים. הנשמות הם מין נבראים רוחניים, התעתדו לבוא בתוך גוף, לִגָּבֵל בתוכו ולִקָשֵר בו בקשר אמיץ, ולפעול בו פעולות שונות, בזמנים שונים. הנבדלים הם מין נבראים רוחניים, בלתי מעותדים לגופות כלל.
והנה נבחן ונבדל מין האדם לבדו, להיות מורכב משני מיני בריאה נבדלים לגמרי, דהיינו הנשמה העליונה והגוף הַשָּׁפָל, מה שלא נמצא בשום נברא אחר. וכאן צריך שתזהר שלא תטעה לחשוב, שיהיה עניין שאר הבעלי חיים כעניין האדם, כי אין נפש הבעלי חיים אלא דבר גשמי, מן הדקים שבגשמיוּת, ומעניינו נמצא גם כן באדם, בבחינת היותו בעל חי; אמנם זולת כל זה יש באדם נשמה עליונה – שהיא מין בריאה בפני עצמו, נבדל מן הגוף לגמרי ורחוק ממנו עד מאוד.
הנבראים הגשמיים ידועים הם אצלנו, וחוקותיהם ומשפטיהם הטבעיים בכללם מפורסמים, אך הרוחניים אי אפשר לנו לצייר עניינם היטב, כי הם חוץ מדימיוננו, ונדבר בהם ובענייניהם רק כפי המסורת שבידינו.
והנה מן העיקרים הגדולים שבידינו בעניין זה, הוא שכנגד כל מה שנמצא בַנמצאים הַשְּׁפָלִים, נמצאים למעלה כוחות נבדלים, שמהם משתלשלים ויוצאים – בסדר אחד של השתלשלות – השפָלים האלה הם ומִקריהם, ונמצאים הכוחות ההם שורשים לַנמצאים השפלים האלה, והנמצאים השפלים עֲנָפים ותוֹלָדוֹת לכוחות ההם, ונקשרים זה בזה כטבעות השלשלת.
ואמנם עיקר מציאוּת העולם ומצבו האמיתי הוא בכוחות ההם העליונים, ותולְדות מה שבהם הוא מה שמתחדש בהתחלפות הזמנים; והיינו, כפי מה שנברא מן הכוחות ההם וכפי הסידור שנסדרו והגבוּלים שהוגבלו.
ונמצאו בעולם שתי תנועות כלליות הָפְכִיוֹת: האחת טבעית מוכרחת והשניה בְּחִירִיִּית, האחת מלמעלה למטה והשניה מלמטה למעלה; המוכרחת היא התנועה שמתנועעים השפָלים מהכוחות העליונים, והנה היא מלמעלה למטה; הבחיריית היא מה שהאדם מניע בבחירתו, והנה, מה שהוא מניע אי אפשר שיהיה אלא גשם מן הגשמיים, כי האדם גשמי ומעשיו גשמיים, אבל מפני הקשר וההצטרפות הנמצא בין הכוחות העליונים והגשמיים, הנה, בהתנועע הגשמי יגיע במשך ההתפעלות אל הכוח העליון שעליו, ונמצאת התנועה הזאת מלמטה למעלה, הֵפֶך הטבעית המוכרחת, שזכרנו.
ואולם צריך שתדע, כי גם האדם עצמו אין כל מעשיו בחיריים, אבל יש מהם שיהיו מצד בחירתו, ויש אחרים שיסובב להם מצד גזרה עליונה לשְׂכרו או לעונשו. ואולם בְּמַה שהוא נמשך אחר הגְזֵרה שעליו, יהיה משפטו כשאר ענייני העולם, שתנועתם מלמעלה למטה כפי מה שיניעום הכוחות העליונים, ובמה שמצד בחירתו, תהיה תנועתו מלמטה למעלה.
כל העניינים אשר תיפול בהם בחירתו של האדם, יגיעו להניע בתנועה הבחיריית את הכוחות ההם, באותו השיעור והמדרגה שחקק להם (אלוהים); והיינו – כי לא מעשיו לבדם יניעום אלא אפילו דיבורו ואפילו מחשבתו; אך שיעור התנועה ומדרגתה לא יהיה אלא באותו הגבול שגזרה והגבילה החכמה העליונה.
ואמנם אחר התנועה הבחיריית תִמָשֵך בכוח תנועה מוכרחת, כי כיוון שהִתְנוֹעֲעוּ הכוחות העליונים מצד האדם, הנה יחזרו וִינוֹעֲעוּ בתנועה הטבעית את השְפָלים המשתלשלים מהם.
הרמח"ל ב"ויקיפדיה"
"דרך ה'" – מהדורה מלאה
"מסילת ישרים" – מהדורה מלאה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
