לפעמים אני רוצה לצעוק את שנפשי דרך חלון, להדהד לי בתעלות העיר, ומלה כזו או אחרת תרעיד את סיפי הבתים והרי אין מוליך טוב יותר לבדידות מהרחובות. ואז כשהעיר תהא להרס וגבבה ויונים ופורשי כנף יבואו אלי לפייס את דברי הימים אדע להאכילם מכף ידי ותשוב עלי רוחי הטובה. אוכל להיות כמלך נרגן שחזר בתשובה ופוער עיניו להיזון מכל היופי והשלווה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
