1
הֶבֶל צַח הָיָה וְצַמְרִי
וּכְאִלּוּ עָנָו
כְּאַחֲרוֹן הַגְּדָיִים הָרַכִּים,
וּמְתֻלְתָּל כַּעֲשַׁן הַמִּנְחָה שֶׁשָּׁלַח
אֶל אַפֵּי אֲדוֹנָיו.
קַיִן יָשָׁר הָיָה: כְּסַכִּין.
2
קַיִן תָּמֵהַּ. יָדוֹ הַגְּדוֹלָה מְגַשֶּׁשֶׁת
בְּתוֹךְ הַגָּרוֹן הַשָּׁחוּט לְפָנָיו:
מִנַּיִן בּוֹקַעַת הַדְּמָמָה?
3
הֶבֶל נִשְׁאָר בַּשָּׂדֶה. קַיִן נִשְׁאַר קַיִן. וּמִפְּנֵי שֶׁנִּגְזַר עָלָיו לִהְיוֹת נָע וָנָד,
הוּא נָע וָנָד בִּשְׁקִידָה. מַחֲלִיף בְּכָל בֹּקֶר אֹפֶק בְּאֹפֶק. יוֹם אֶחָד הוּא מְגַלֶּה:
הָאֲדָמָה שִׁטְּתָה בּוֹ בִּמְרוּצַת הַשָּׁנִים. הִיא נָעָה, אַךְ הוּא, קַיִן, דָּרַךְ בַּמָּקוֹם.
דָּרַךְ, צָעַד, רָץ, רַק עַל פִּסַּת עָפָר יְחִידָה, גְּדוֹלָה בְּדִיּוּק כְּמוֹ סֻלְיוֹת סַנְדָּלָיו.
4
בְּעֶרֶב שֶׁל חֶסֶד מִזְדַּמֶּנֶת לוֹ
עֲרֵמָה שֶׁל שַׁחַת טוֹבָה.
הוּא שׁוֹקֵעַ, נִבְלַע בָּהּ, נָח.
הַס, קַיִן יָשֵׁן.
מֵאֻשָּׁר הוּא חוֹלֵם שֶׁהוּא הֶבֶל.
5
אַל תִּירָא, אַל תִּירָא.
כְּבָר נִגְזַר עַל הַקָּם לְהָרְגֶּךָ
כִּי שִׁבְעָתַיִם תֻּקַּם.
הֶבֶל אָחִיךָ שׁוֹמֵר אוֹתְךָ מִכָּל רָע.
2 הערות:
1. דן פגיס הוא משורר מופלא מופלא מופלא.
2. בית 2 הוא הייקו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
