היום נפגשתי איתה. זה התחיל רע מאוד כי היא לא הגיעה בשעה שקבענו, וכשהתקשרתי כי נמאס לי לחכות הבנתי שכרגע הערתי אותה, ואז חיכיתי עוד חצי שעה. כייף חיים. בזמן שבו חיכיתי נשבעתי שלא משנה מה, אני לא הולכת לחזור להיות כרוכה אחריה. אני לא רוצה להיות עם בן אדם שלא מתרגש לקראתי, שלא הולך לישון מוקדם לילה לפני שהוא פוגש אותי רק כדי שהבוקר יגיע מהר יותר, שהוא מתעורר באמצע הלילה מרוב שהוא לחוץ. שקם שעה וחצי לפני כדי לוודא שהוא יגיע בזמן. שישים את הבושם הטוב. שינסה לאחר קצת כדי להיות קאז'ואלי אבל יגיע בדיוק על הדקה. בערך כמו שאני הייתי היום.
אבל אז, כשראיתי אותה, הבנתי שאין לי ממה לדאוג. אני לא רוצה אותה בכלל. הדברים האלו שהיא עשתה גרמו לי להיזכר למה דחיתי אותה כל כך הרבה שנים. היא לא הפסיקה להיות נורא סקסית, אבל משהו ברזון המוגזם שלה הרתיע אותי, היא נהייתה גרומה. אני יודעת איזו אישה אני אוהבת, אחת שיש לה בשר, שיש לה נפח, שיש לה איפה לתפוס. והיא פשוט.. מקל עם הרבה שיער ותחת. לאט לאט כל דבר שהיא עשתה רק הוריד לי יותר ויותר. ושמחתי.
שמחתי כי אני יודעת שאני לא אבכה עליה יותר. אפילו לא לילה אחד. ולא אכפת לי אם היא לא תתקשר אלי יותר. לא אכפת לי אם היא לא תגיד לי מזל טוב ביומולדת. לא אכפת לי אם היא תלך ותשכב עם חצי מאוכלוסיית גוש דן. פשוט לא אכפת לי.
ויתרה מכך
אתמול היה יום בסימן נשים, ראיתי אבודות והוזות וזה עשה לי ממש רע. בערב גם חשבתי על איך זה היה לשכב עם נשים. והכל היה טוב ויפה בסקס, כמעט תמיד. וגם מערכות היחסים שלי היו טובות, עד שהן.. לא היו. אבל כל ההתעסקות בנשים פשוט הזכירה לי למה הפסקתי. למה אני לא רוצה להיות איתן יותר.
לא שגברים זה להיט, לא שסקס עם גברים הוא בהכרח יותר טוב מעם נשים. אבל פשוט.. זה לא עושה לי טוב יותר.
אני רוצה כל כך את המשהו החדש הזה. את ההתרגשות. אני רוצה להכיר מישהו, ושהוא יכיר אותי. אני רוצה שמישהו יגיד לי שאני יפה.
ביום שישי דיברתי עם ד', הייתי עצובה בגלל כל המוזכרים בפוסט הקודם, ואמרתי לו כמה שאני מרגישה לבד. כמה שאני מפחדת שזה לא ישתנה. ובשונה מהרגיל, הוא נורא עודד אותי. הוא מעולם לא החמיא לי יותר מדיי, גם כשהיינו יחד. אבל הפעם הוא עשה מאמץ והזכיר לי למה הוא היה איתי מלכתחילה. למה הרבה היו או רצו להיות. למה אני מי שאני ולמה שווה להיות איתי.
וזה הרגיש טוב. זה הרגיש טוב שרואים אותי, שמעריכים אותי.
עכשיו רק חסר שיגיע מישהו חדש, שיזכיר לי איך זה לראות גם.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
בֶּרִי