אני כבר לא מבין את פשר המשך המלחמה. לדעתי, כפי שציינתי פה בעבר, היה עלינו לסיים את המתקפה ולעבור לדיפלומטיה כבר לפני שבוע. בשבוע שחלף לא ראינו כל הישגים צבאיים. ודאי לא כאלה שמצדיקים את ההרוגים שהיו לנו בשבוע החולף.

אני לא מבין למה צה"ל ממשיך להפציץ כבישים ומטרות אזרחיות. חשבתי שחסמנו את כל דרכי הגישה כבר ביום השני ללחימה. אז מה אתם ממשיכים להפציץ? נקמה? את הנקמה כבר נקמתם. כל יום שעובר משכיח מהחיזבאללה את ההפתעה שהופתעו מהמתקפה. הלבנונים מתרגלים לחיות עם המלחמה ושוכחים איך היא פרצה. ההישג המדיני שלנו הולך ומתרחק. היינו צריכים לדבר איתם כשהם עוד היו בהלם. אנחנו הולכים ומפסידים. אם לפני שבוע, בשיא ההלם, היו המדינאים מתחילים בשיחות, כוחנו היה עדיף. כל יום שעובר מחליש את עמדתנו.

ועכשיו מדברים על להיכנס לעומק השטח. לצור. מה הטעם? הלא אפילו צה"ל אומר שלא יוכל למגר את החיזבאללה. אז ניכנס. ימותו לנו חיילים. ימותו להם אזרחים. פרץ, אולמרט, אתם חושבים קצת קדימה? או שאתם עוד שיכורים מהמלחמה?

אני קורא חדשות כמו שפרפר נמשך לאש. הרי בארצנו לא קוראים חדשות. בישראל עושים חדשות. כמו שעושים סמים. זה ממכר, למרות שזה עושה לך רע. אני מפסיק עם זה. לא רוצה לשמוע יותר. ב-2002 השיטה הזו כבר עבדה. החלטתי ליישם אותה גם על האיוולת המתגלגלת לפתחנו בימים אלה. תודיעו לי כשיוצאים מלבנון.