| |
|
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מרץ 2007
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 |
הבלוג חבר בטבעות: | 3/2007
אנשי עירנו: אליהו מהסמבוסק
אם הכל יעבוד כמתוכנן, אעזוב בקרוב את תל-אביב לטובת עיר אחרת בארץ אחרת. בינתיים אני מכין רשימה של האנשים שיחסרו לי. לא אנשים מחיי כי אם אנשים מחיי העיר הזו, האנשים שהופכים את תל-אביב לעיר הכי טובה בעולם.
הבא >>
כבר כמה חודשים שלא ראיתי את אליהו. יכול להיות שהוא חולה, ואולי הוא כבר הלך לעולמו. בן 93, אליהו יושב בכל יום שישי בליבו של שוק הכרמל. בכובע מרופט, סינר מלוכלך, עם מגש פלסטיק מאוייר, מוכר אליהו סמבוסק שהוא מכין לבד. לפני שגיליתי את סוד פינת הטיגון של אליהו הייתי עומד במרכז השוק ליד הכסא שלו וממתין לאליהו שיפלס את דרכו בצפיפות השוק בקריאות מעט גסות-רוח ובמבטא עיראקי כבד. את הסמבוסק מטגן אליהו באחת מסימטאות השוק בכוך קטן, יושב על שרפרף נמוך. סיר ברזל מונח לפניו, ומלקחי ברזל משמשים לו להפוך את הסמבוסק המטוגן בשמן העמוק והשרוף. שם בכוך הוא מחטט בשיניו התותבות. שם הוא גם מסיר את כובעו הבלוי, ומתחת לכובע מתגלים פנים אחרים לגמרי מאלה שבחוץ. בידיים רועדות הוא מגיש לך את הסמבוסק על פיסת נייר גס. הוא מושיט יד שמנונית לקבל את הכסף, חופר בכיסיו, ובאותה יד שמנונית משיב לך את העודף. והסמבוסק - אלוהי.
חופר בכיסיו. אליהו מהסמבוסק * זו רשימה ראשונה בסדרה. במקרה יש לי תמונה של אליהו. את התמונות הבאות תאלצו לצייר בדימיונכם.
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: