|

|
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
מרץ 2007
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 |
הבלוג חבר בטבעות: | 3/2007
מתנה לחג כמו רבים מחברי לפרולטריון, גם אני קיבלתי תלושים לכבוד חג החרות (שמעתי על ילדה שקוראים לה חרות והיא לא מתנחלת). כיוון שאינני קונה במרכולים וברשתות השיווק, אני בדרך-כלל לא מוצא מה לעשות עם תווי הקניה. השנה גמרתי אומר להשתמש בתווי הקניה לרכישת ג'ינס. לסתם אחד אין מספיק מכנסי ג'ינס. אז ניגשתי לחנות המכנסיים וביקשתי גזרה בלי דאווין וכאלה. בסוף מצאתי איזה זוג מכנסיים שהיה סביר בעיני. ואז הבטתי בתג המחיר. סתם אחד הוא בולגרי (שימו לב - מדובר בעדה, לא במשהו שקשור למילה בלוג), וגם אם זה בתלושים הוא לא מוכן לשלם 600 ש"ח עבור מכנסיים. למען הרשומות נציין שסבו של סתם אחד היה חייט, לא שזה משנה משהו.
נו, אז הלכתי לפאב והצעתי לבעל הבית שיתחילו לכבד תלושים לחג. זה היה הופך את התווים להרבה יותר שימושיים. וכולם היו יוצאים מורווחים. שיגיד ששווי התו 95% מערכו אפילו. הוא סרב. אף פאב לא מוכן לנסות את זה. כמו שאמר ג'ורג' - לפחות שינסו! אז הצעתי לו הצעה יותר עדיפה - מכרו כרטיסיות של בירה. אני מוכן לשלם עכשיו עבור עשר בירות ולקבל כרטיסיה של שתים עשרה. כמו באוטובוס. אמר שזה לא ילך.
ואז הוא אמר לי שהוא צריך לתת לי משהו, בלי כל קשר. הלך המוזג אל הקופה, לחץ על כמה כפתורים, גיהץ כרטיס והגיש לי. אז לא כרטיסיה ולא תווי קניה, אבל בעל הפאב נתן לי כרטיס מועדון. חמישה עשר אחוזי הנחה. אין מונח שמרגיז אותי יותר מ"פאב שכונתי". אני יכול לכתוב עשר רשימות על למה זה מרגיז אותי, אבל אם אכתוב אני אתרגז כל כך שיותר עדיף שלא. וכמה בלתי-שכונתי זה פאב שה"על-חשבון-הבית" ממוסד לכדי כרטיס מגנטי?
* אה, נתן לי גם גינס בלי שום קשר. קונה אותי בנזיד עדשים
| |
| |