| |
|
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מאי 2007
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 5/2007
ללא
הנה שוב אני מתנצל על חוסר הטאקט של אמש. לא ידעתי שאת נושאת מטען והערתי המיותרת נאמרה בתמימות ובקריצה. הלא אני אף פעם לא באמת רציני. עדיין איני יודע מה היא אותה התנהגות שאת מייחסת לי מאותה תקרית עם יעל. בראי הזמן ענבר היתה פסיק בחיי בעוד לך מוקדש בהם עמוד, וכפי שאת יודעת, פעמיים בחיי ביקשתי להפוך אותך לפרק שלם בהם. כל שזכור לי מאותם ימים הוא שנעצבתי על שאיבדתי חברה טובה בגלל תככים בתוך חבורת הבנות. ואולי לא היו דברים מעולם, ואולי אותם התככים היו בראש שלי, ואולי בגלל פרשנותי השגויה התרחקתי ממך, ואולי על זה את כועסת. מכל מקום, צר לי אם פגעתי בך אז והתנהגתי לא יפה. מעולם לא היתה לי כוונה כזו. אני מאוד אוהב אותך, דנה, וכך היה תמיד.
אני שמח ששוחחנו על כך. אולי הבנות צודקות ולפעמים צריך "לדבר על זה". טוב היה לו היינו עושים זאת אז, כשזה התחיל. אבל גם היום זה בסדר.
אני לא יודע למה אני כותב לך במקום לדבר איתך. לפעמים לכותב קל יותר לדייק בדברים. לפעמים המילה הכתובה נוגעת בקורא יותר מאשר במאזין. ומעל לכל, המילה הכתובה נשארת, בעוד זו הנאמרת מתאיידת.
סתם אחד.
אגב, לא הייתי בטוח באשר לכתובתך אז שלחתי כמה עותקים. לכל הגרוע מישהי באיזשהו מקום תקבל מכתב מסתורי. יהיה לה סיפור לספר לנכדים.
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: