RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוגוסט 2007
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | |
הבלוג חבר בטבעות: | 8/2007
שגרה (רוטינה)
פלאנו, פרבר של דאלאס, טקסס. 22:53
סושיאל סקיוריטי, חשבון בנק, דירה, טיפ לנהג, ברוקלין או מנהטן, איפה
קונים את זה, איפה קונים את ההוא, מה הכי משתלם, מה צריך ללבוש, אין את
המידה שלי, מה עושים כשאין, איך משיגים כרטיס אשראי. בהמשך לרשימתי
הקודמת, היום יותר מתמיד אני יודע להעריך חברים, אלה שעומדים כאן לצידי ועוזרים לי למצוא את דרכי.
שבועיים בארץ האפשרויות. אני עדיין מפחד מהחיים כמהגר. תרבות חדשה, עיר חדשה, שפה חדשה, תפקיד חדש, מנהל חדש. את התרבות לומדים, במיוחד בעיר כמו ניו-יורק. העיר מרגישה לי בנוח, כמו דג במים. התפקיד נראה קשה אבל אני מניח שאדע להתמודד איתו. המנהל עדיין בבחינת תעלומה. אולי חששותי ממנו היו מוצדקים. אולי לא. ימים יגידו. בינתיים אני חושב שאני בסדר איתו, אבל אני עדיין חושש שיכול להשתבש.
ולך תתמודד עם החברה ששלחה אותך, ומערומי הביורוקרטיה והפרטים שאתה אמור להחליט בהם: איזה ביטוח חיים ואיזה ביטוח רפואי ואיזה ביטוח שיניים ואיזה ביטוח עיניים ואיזו פנסיה ואיך תעבור המשכורת והאם תעבור המשכורת בזמן ודבר עם הרו"ח ודבר עם הסוכן ודבר עם המזכירה ודבר עם מנהלת החשבונות ודבר עם הסמנכ"ל ושלח לו דוא"ל ובוא תתחיל לעבוד כי עכשיו יש לחץ ואי-אפשר לחכות וסע לדאלאס מחר ולסיאטל בשבוע הבא ואולי לחודש לאנגליה ואולי לשיקאגו ואולי לפיניקס. אם אלה הם הקשיים של המהגר המפונק מההיי-טק, איך יתמודד עולה חדש עם במבוכי הממסד הארץ-ישראלי, השפה והעבודה?
עוד לא היה לי פנאי לאמוד את החלטתי לעבור לכאן. פרננדו עבר לכאן בגיל 33, כמוני. לשנתיים, כמוני. הוא כאן כבר עשר שנים. "החיים כאן מאוד נוחים", הוא אומר. ואני מתקשה להבין על מה הוא מדבר. מתקשה להבין איך אפשר לחיות במדינה כזו, בחברה כזו, בעבודה כזו. אני נושא מטען כבד מדי של דעות קדומות, הנחות שאולי אינן נכונות ואמיתות שאינן מוחלטות.
מרוב עיסוקי לא הספקתי להתגעגע. רק דבר אחד חסר לי כעת וזו השגרה. סדר יום. ודאות. לדעת שיש לי בית לחזור אליו בסוף היום, ולא פחות מכך, לדעת שליום שלי יהיה סוף. כרגע נראה שלעבודה כאן אין סוף, ולא משנה מה השעה. ולעבודה כאן אין מיקום גיאוגרפי. היא בכל מקום (כאמור, הרשימה נכתבת מטקסס כשבסיס האם הוא בניו-יורק). חסר לי עוגן.
אם הכל יעבוד כמתוכנן, אחתום על חוזה לדירה ביום שישי. דירה ניו יורקית
כמו בסרטים. קומה 14, שוער בלובי, רצפות פרקט חדשות, נוף לבניין האמפייר
סטייט בילדינג, כפי שאומRים באנגלית. רחוב 21 פינת השדרה השישית. מיקום לא רע, גם אם הבלוק עצמו לא אטרקטיבי. מרחק פסיעה מכל מה שצריך. אולי כשתהיה דירה אוכל להתחיל לנטוע מעט ודאות בכל העננה האופפת את חיי. או שזה "לטעת ודאות"? הלוואי שהעברית שלי היתה טובה יותר.
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: