|

|
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
ספטמבר 2007
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | | | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 9/2007
דייט ראשון באמריקה אז יצאתי לפגישה ראשונה בארץ האפשרויות. כולם נתנו לי עצות, כי כאן צריך לדפוק הופעה וכאן צריך לצאת למסעדה וכאן צריך לתת טיפ וכאן צריך לפתוח את הדלת. ואני יצאתי לפאב בג'ינס, חולצת טי וכפכפים, כי זה אני.
הבחורה מג'יידייט (כאן קוראים לזה JDate אבל זה אותו דבר רק באנגלית).
לא יכולתי להימנע מלדבר על השואה ומיהו יהודי ולהטיף מוסר על איך זה שיהודים חיים באמריקה ושזה לא תרחיש בדיוני שתתרחש שואה שנייה ושהיא תהיה באמריקה. שאלות הזהות צפות ועולות, מן הסתם, כשאתה בגולה. בעיקר כשאתה משוחח עם יהודים. אולי זה בהשפעת יורם קניוק (בדיוק קורא אותו - ברשימה בצד ימין).
מובן שדיברנו גם על חומוס ועל האינדקס הגליקמי שלו. כי זה הדבר הראשון שאתה רוצה לספר לבחורה שאתה מנסה להקסים.
והיא: "Your English is very good"
ואני: "Thanks, yours is not too bad either" (תשובה שהיתה לי מוכנה מטיולים קודמים)
ואז בסוף הערב אני: "I'll call you"
והיא: "Oh, definitely"
אבל כאן זה אמריקה ואין לך מושג אם מה שנאמר זה מה שהתכוונו. כי באמריקה לא עונים לך בתשובה לשאלה. התשובה תהיה ברמז. וזה לא מנומס לענות כאן לשאלה, חייבים לרמוז את התשובה. חמיצר ודאי היה מסתדר פה טוב. אבל אני לא מצליח אפילו לפתור את תשבץ ההיגיון של מעריב.
| |
| |