| |
|
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
דצמבר 2007
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | 31 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 12/2007
בואנה אחי! ניו יורק!
כבר שנה שאני שומע את זה. "בואנה אחי! ניו יורק!". "וואי!, קח אותי איתך". "איזה כיף לך!". ניו-יורק, ניו-יורק, אבל גם בניו-יורק אתה קם בבוקר לעבודה, אתה אוכל ארוחת ערב, אתה הולך לסופרמרקט. בערב אתה יוצא לפאב הקרוב. בסופ"ש אתה עושה כביסה והולך לבית קפה.
אף אחד לא "ממצה את כל מה שיש לעיר הזו להציע" כמו שאומרות הבנות בג'יידייט פה. אף אחד לא הולך כל היום למוזיאונים ולהופעות ולמסעדות ולפארקים. כל אחד מוצא לו את הפינה שלו, פינה שהוא יכול למצוא גם במקומות אחרים בגלובוס (ודאי בתל-אביב).
זו גם הסיבה שאנשים שנוסעים לפה "רק לשנתיים" אף פעם לא חוזרים. כי לפני שאתה נוסע אתה אומר "בואנה, ניו-יורק!". כשאתה כבר כאן אתה מבין שזה מיקום אחר אבל חיים דומים. ואז כשאתה חושב על הטרחה הכרוחה בשיבה ארצה שואל את עצמך לשם מה. אין סיבה להתאמץ. זה לא ששם יותר טוב או שכאן יותר טוב. אתה כבר יודע שאין הבדל ואין לך תמריץ להתחיל לארוז וללכת.
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: