| |
|
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ינואר 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 1/2008
התנצלות
מה טעם יש בהתנצלות? אני לא מתכוון להתנצלות של בעל לאשתו כתוצאה מריב אוהבים, התנצלות שבאה כתגובה להאשמה; "סליחה, לא ידעתי שמפריע לך שאני קורא בזמן ארוחת הערב". אני גם לא מדבר על התנצלות אוטומטית, כזו הבאה אחרי אירוע יומיומי משני; "סליחה שאיחרתי, היו פקקים נוראיים בדרך". אני מדבר על התנצלות אמיתית, כזו היזומה ע"י הפוגע, התנצלות כנה שבאה אחרי פגיעה אמיתית בחבר, אחרי מעשה שהמקיים אותו חש ברע.
התנצלות אמיתית - אם אכן נפגע האדם, לא תגרום לו להרגיש יותר טוב. אדם פגוע לא מוצא נחמה במילים שלאחר מעשה. הלא את הנעשה אין להשיב. התנצלות אמיתית, כל שהיא יכולה לשרת היא את מצפונו של המתנצל. הוא מבקש לברר האם פגע ברעו, ואם פגע מבקש לקבל את אישורו שהדברים אינם חמורים. אבל אם הפגיעה היתה אמיתית, המתנצל לעולם לא יקבל אישור כזה. מצפונו ישאר מוכתם וחברו יישאר פגוע. ההתנצלות רק תפתח את הפצע. ההתנצלות תחשוף את אנוכיותו של המתנצל המבקש לשפר את הרגשתו הוא. איש לא יצא נשכר מההתנצלות.
אין טעם בהתנצלות. אם פגעת - חיה עם תחושת אי-הנעימות, למד את הלקח ושתוק. אולי יעבור זעם.
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: