| |
|
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ינואר 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 1/2008
מסע עולמי בלי איל פלד
לונדון. אני עוד קצת מסובב מהיעפת שאחזה בי אחרי טיסת הלילה. סיימתי לאכול חומוס בהנדון ושמתי פעמי לרכבת התחתית. קו Northern Line לכיוון מרכז העיר. על קרון הרכבת, בזווית העין אני רואה את שלומי שבת.
- "וואלה! שלומי שבת! בחייאת שלומי, תשיר 'רק החיים...'!" אני מתלהב.
- "עזוב, עזוב..." הוא עונה לי, משפיל מבט נבוך.
- "נו, רק את הפזמון... עשה טובה."
- "זה לא שיר שלי, רד מזה".
- "שלומי, מה לא שלך?! תשיר כבר, צא גבר!" ואני מתחיל לזמזם כדי לדרבן אותו.
- "זה שיר של אחותי, לאה שבת!" הוא מאבד סבלנות.
- "אחותך. תגיד שאתה לא רוצה לשיר. אבל אל תגיד אחותך".
עזבתי אותו. ראיתי שלא יצא לי ממנו שיר. פניתי להתבונן באנשים האחרים בקרון. קשה להאמין שאלוקים הצליח לברוא אומה שלמה של אנשים כל-כך לא יפים. האנגלים אין בהם שום דבר יפה. הם נעדרים אפילו את היופי האנושי הזה שרואים בתמונות ב-National Geographic של שבט נפאלי מבודד. רוצה את ויקטוריה בקהאם ויו גראנט.
אז במקום להסתכל על האנשים עברתי לקרוא להם בכותרות העיתונים. מימיני בחורה קוראת כתבה שכותרתה: "הנהג של דיאנה שתה חמישה משקאות לפני התאונה". מחשב לאחור על אצבעות כף ידי. זה היה לפני עשר שנים. אנגליה עדיין מתעסקת בזה. איבדתי עניין. משמאל אדון מחזיק עיתון אחר. בעמוד הראשי: "תעלומת האיש על המאדים" ותחת הכותרת תמונה מטושטשת שמציגה כתם שעם קצת דמיון אפשר לחשוב שזה איש שהולך על המאדים. אני באמת באנגליה ב-2008?
הרכבת עוצרת בדרך טוטנהם קורט רואד. מיינד דה גאפ. אני עולה במדרגות הנעות האינסופיות ויוצא מהתחנה לרחוב אוקספורד סטריט, מפתיע את עצמי בהתמצאות בכיוונים. גם פה אני כבר מרגיש בבית. שתי חולצות ועניבה תואמת - רק עשרים ושתיים ויש גם במידה שלי! קניתי וחזרתי למלון.
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: