בפעם הראשונה בחיי פיטרתי מישהו השבוע. התייסרתי במשך סוף שבוע שלם. הוא אב יחיד לשני נערים. הוא במצב כלכלי רעוע. הוא בחור נחמד. הוא העובד הכי ותיק בחברה. עובד נאמן. מה אתה אומר לו? איך מנסחים כזו בשורה? מה אומרים לבנאדם?

ההחלטה הראשונה שלי היתה לעשות את זה כמו פלסטר - מהר וכואב. אין דרך לרכך כזו הודעה. אח"כ התלבטתי על הנוסח. "You're fired" נשמע יותר מדי בוטה. "We decided to lay you off" זה אותו דבר רק במילים קצת אחרות. במשך סופ"ש שלם גילגלתי ניסוחים בראש. בדקות האחרונות לפני הפיטורין החלטתי לומר "Fernando, I'm afraid I bring unpleasant news today. Unfortunately we will have to terminate your employment". לא בטוח שעדיף אבל אולי מראה קצת יותר רגישות. טסתי ללוס-אנג'לס לבשר לפרננדו את הבשורה פנים מול פנים.

כמו פרידה מבחורה, הרגשתי כל כך רע שאני לא יודע באיזה נוסח בדיוק השתמשתי. זה היה דומה למה שתכננתי אבל היו שם הרבה גימגומים. הייתי מאוד מבולבל וכל הניסוחים שהרצתי בראש לא יצאו כמתוכנן, התוכניות לדבר איתו על העניינים הכספיים יצאו מבולבלות, ההתנצלויות עלו שוב ושוב. דמעות עמדו בעיני.

כמו פרידה מבחורה, אחרי שההחלטה התקבלה, עיקר החשש הוא מלומר לה זאת. מה היא תאמר, איך היא תגיב, האם היא תיפגע. אחרי שהחלטת, אתה מנסה למצוא דרכים לנקות את מצפונך לא פחות מהניסיון שלא לפגוע בה, להרגיש בסדר עם עצמך. בשונה מפרידה מבחורה, שבדרך-כלל ברור שהזמן ישכך את כאבה, כאן הכאב הוא הרבה יותר מוחשי.

- "זה לא אתה, זה המצב בשוק", התנצלתי שוב ושוב. "זה לא קל לי, בעיקר שזה אתה, שזה אנחנו".

- "זה לא קל כשאתה נמצא רחוק", השיב לי פרננדו (הוא במערב ואני במזרח).

- "אני אהיה איתך בקשר", הבטחתי.

- "טוב, אני חושב שאני הולך", אמר פרננדו.

- "אתה תהיה בסדר? תוכל לנהוג הביתה?" שאלתי.

   הוא מילמל משהו בתגובה.

כמו בפרידה מבחורה, ההרגשה של אחרי היא הקלה מהולה בעצב.

אם מישהו מחפש עובדים בסאן-דייגו, אני מכיר אחד פרננדו.