בראשית ימי הטכנולוגיה הפופולארית היתה הטלביזיה וערוץ אחד ויחיד. לכולם היתה טלביזיה וכולנו היינו אחד. והיא? היה לה על מה לדבר, והיא יכולה היתה לדבר על כך עם כל אחד. הטלביזיה תגאל אותה מבדידותה. פאסיבית ומנמנמת, הטלביזיה היתה מפלט. היא היתה חוזרת לביתה הריק ומדליקה את הטלביזיה. היא רוצה שיהיו קולות בבית. שלא תרגיש בודדה. היא היתה עוברת על הדואר, מתקלחת, קוראת קצת ונרדמת מול הטלביזיה. לבד. בבוקר הרדיו מעיר אותה לעוד יום עבודה.
בתחילת שנות התשעים היא קיבלה את הסלולארי הראשון שלה. היו מצלצלים בו ומדברים. טלפון נייד - לא יותר, לא פחות. לא עוד חזרה הביתה ובדיקת המזכירה האלקטרונית (כך קראו לזה אז). יותר היא לא תחמיץ שום הזדמנות! היא כל הזמן זמינה ובקרוב תיפתר בדידותה. היא חשבה שיש לה בעיות שמיעה. כשהיתה יוצאת לקניות נדמה היה לה מדי כמה דקות שהיא שומעת צלצול. היא רצתה כל כך שמישהו יתקשר, שיקרה כבר משהו. היא בודקת את הסלולארי אבל לא היו שיחות. היתה זו הבדידות שצלצלה בראשה.
מאוחר יותר באותו עשור הגיעה פריחת הרשת. היתה לה כתובת דואר אלקטרוני, ועכשיו אפשר לשמור על קשר עם הרבה אנשים במעט השקעה. היא תשלח דוא"ל לרשימות תפוצה, תקבל בדיחות והזמנות למסיבות. היא תגניב לאחד הדוא"לים שהיא שולחת איזה בחור מן העבר - אולי הוא יענה ויתפתח מזה משהו טוב. היא תיתן את הדוא"ל שלה לכל מי שיבקש. זה לא כמו טלפון - אי אפשר להטריד בדוא"ל. יש לה כמה תיבות דוא"ל (בהתחלה היא החליפה אותן כל הזמן). כשהיא חוזרת הביתה קולות הטלביזיה ברקע משתלבים בפעימות לחיצתה על כפתור ה"רענון". אולי הגיעה הודעה חדשה. וכשכבר מגיעה ההודעה קשה לה שלא להתאכזב כשהיא מגלה שזה עדכון מאתר "לייף סטייל" אליו נרשמה בעבר ולא מפסיק להודיע לה על כתבות חדשות לשיפור חיי האהבה.
בסוף שנות התשעים, כשהרשת הפכה לתופעה, החלו השמרנים לחשוש שאנשים ישבו כל היום ליד המחשב ויאבדו את יכולותיהם החברתיות. ICQ ושאר תוכנות המסרים המידיים הסירו מליבנו חשש זה. הטכנולוגיה התעלתה על עצמה ועכשיו הרשת היא מקום התכנסות חברתי אמיתי. עכשיו אנחנו מוקפים בחברינו בכל מקום ובכל עת. יש לה חשבון ב-MSN, ב-Yahoo וב-ICQ. גם לחבריה יש שם חשבון. עכשיו היא יודעת שהיא לא לבד. בעבודה היא מגניבה מבט כל כמה דקות לפינת המסך. אולי מישהו פנה אליה והיא לא שמה לב. מדי פעם היא מביטה ברשימת החברים לוודא שהיא עדיין מחוברת. כשהיא מבינה שכולם מחוברים אבל לא קורה כלום היא פתאום מרגישה בודדה יותר.
בתחילת המאה ה-21 החלו פורחים אתרי השידוכים. סוף סוף - הכלי המושלם עבורה. הלא היא קצת ביישנית, אך יצירת קשר אנונימי עם בחור ברשת זה קלי-קלות. היא השקיעה בכרטיס שלה, שמה את התמונה המעולה מהחתונה של חברתה, בשמלת ערב שחורה ועם חיוך אמיתי על פניה. בשבוע הראשון היא קיבלה הרבה פניות. היא יצאה עם כמה בחורים אבל הם היו קצת מאכזבים. אחרי שנה היא למדה לסנן טוב יותר. עכשיו היא לא יוצאת עם כל אחד. פעם בחודש יוצא לה לראות איזה בחור באתר שמוצא חן בעיניה. כבר אין לה מנוי כי בשביל דייט אחד בחודש (במקרה הטוב) היא לא תשלם כל כך הרבה. היא מקווה שמישהו יפנה אליה. בינתיים היא נכנסת מדי ערב לאתר, ובין רענון לרענון בדוא"ל היא בודקת האם מישהו באתר השידוכים התבונן בכרטיס שלה. לא משנה מי, תמיד כיף להרגיש רצויה ומחוזרת. עם כל רענון שלא העלה תוצאות חדשות היא נהיית קצת יותר חמוצה.
בזמן האחרון הרשת היא של הגולשים. לנו הכוח והכל נע סביבנו! יש לה כרטיס באתר קהילות חברתיות והיא מקושרת שם לכל החברים שלה. אפשר לחלוק המלצות, אפשר לבקש עצות ואפשר להתבונן בכרטיסים של החברים של החברים שלנו. זה אמנם לא אתר שידוכים אבל אולי יש שם מישהו חמוד? היא גם כותבת בלוג. זה עוזר לה לפרוק את אשר על ליבה. לשגרת ה"רענון" שלה נוספו עכשיו אתר הקהילות החברתיות (אולי החמוד ההוא הסתכל בכרטיס שלה או שלח לה איזה מסר קצר?). מדי כמה דקות היא דואגת לרענן גם את הבלוג כדי לבדוק את מונה הכניסות. לפעמים הוא נשאר תקוע ימים שלמים כאילו לעשות לה דווקא.
והיום? היום היא הולכת לפאב, מתיישבת ליד הדלפק עם חברה. שתיהן תולות את התיק על וו מתחת לרגליהן, לא לפני שהן שלפו את הטלפון. בכל פעם שנפתחת הדלת הן מסובבות את הראש לראות מי נכנס. אז, בתנועה מוכנית הן לוחצות על הסלולארי לראות אם התקבלה הודעה. כשהאור בסלולארי נדלק, משהו בה נדלק גם. כשהסלולארי מנגן לה את שיר הצלצול נפתחת עוד דלת. אם לא בדלת הפאב, אולי מהסלולארי יקרה משהו טוב. השיחה המזוהה טרקה לה את דלת התקווה בפרצוף. זו חברה שלהן, הצלע השלישית, מודיעה שתאחר. בסוף הערב היא חוזרת הביתה אל הטלביזיה. היא מאוכזבת שלא קרה כלום הערב. כדי להשכיח את אכזבתה היא מזפזפת בין שפע הערוצים. בסוף היא מתייאשת ומחליטה ללכת לישון. היא ניגשת לכבות את המחשב. היא מתיישבת לרגע ל"רענון" אחרון בדוא"ל ובשידוכים. אין חדש. אז היא גולשת לאתר פורנו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: