לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

נימוקים של צורה ותוכן

כיס מלא מלמולים

כינוי: 

בן: 44

MSN: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
2/2009

קצת על החיים שלאחר המוות וכדורסל תיכונים


השבוע נתקע לי השלט לרגע על ערוץ הספורט בעת ששידר את משחק גמר אליפות ישראל לתיכונים בנות, בין ויצ"ו הדסים-אבן יהודה לרמת השרון. המשחק כבר היה לקראת סיום ואוהד הספורט באשר הוא שבי לא נתן לי לזפזפ הלאה  בטרם יוכרע. בסיום המשחק נדמה היה שעומדת להתחיל התכונה הרגילה שלאחר משחק גמר: המנצחים קופצים האחד על השני בצווחות גיל, המפסידים שמים מגבות על הפנים ורוצים לעשות פאסט פורוורד למחר בבוקר. אבל לאחר שריקת הסיום הספציפית הזו נדמה שהיה משהו יותר מזה, כי בין צווחות הגיל ניכר היה במנצחות שהן נרגשות באופן מיוחד מאוד וכמה מהן אף פרצו בבכי; לא בכי סתמי כזה כמו שמייקל ג'ורדן היה בוכה על האליפויות שלו וגם לא אותו בכי ילדותי מעצבן שטניסאי שוייצרי מסוים רגיל לבכות כשנדאל מנצח אותו, אלא בכי נוגה שמאחוריו דומה שעמד רגש עמוק מאוד וקולקטיבי מאוד עבור קבוצת השחקניות הצעירות ומאמנן.

מהראיונות פוסט-גיים הבנתי שהנערות והגבר הצעיר חשבו בנצחונם על מי שיזם וליווה את תוכנית הכדורסל בבית הספר שלהן, מאמן הכדורסל המנוח רלף קליין. קפטן הקבוצה שירה שכט - נערה תמירה שזוללת נקודות וריבאונדים בקצב של שון קמפ, רק הרבה יותר יפה ממנו - דיברה על קליין, אולי מתוך ההתרגשות, במלים חמות בלשון הווה, כאילו לא מת בכלל. גם המאמן תיבל את דבריו ב"רלף לימד אותנו כך" ו"רלף היה אומר". בקיצור, רוחו של הייקה שנפטר בשנה שעברה ריחפה לה מעל אולם הספורט.

חומו של הרגע הזה היה בעיני עוצר נשימה, קודם כל בגלל שאנשים בכלל וילדים בפרט נוטים לשכוח מהר את מי שעובר להם מהחיים, אלא אם כן הוא השאיר עליהם רושם עמוק מאוד. אבל גם, ואולי בעיקר, בגלל שמהבחינה הספורטיבית יש משהו מאוד מיוחד בכך שמאמן כדורסל שפרש מכל הליגות המקצועניות למיניהן, העביר את הפנסיה שלו בלייצר תוכנית כדורסל עממי כ"כ מוצלחת בשביל ילדות בית-ספר שצעירות ממנו בשישים ומשהו שנים. ממקום מושבי בסלון קל היה לראות שלא לחינם הטריח את עצמו הזקן על תוכנית הכדורסל המוצלחת הזו. היא מוצלחת לא בגלל שהילדות ניצחו חבורת ילדות אחרות, או שהצלחתה תמדד בכמה מהן תהיינה כדורסלניות מקצועניות. כל אלה אינם משנים כלל. ההצלחה האמיתית היא העיסוק בספורט והתכנים הנהדרים שהוא יכול לצקת בילדים (וילדות) שעוסקים בו מהסיבות הנכונות וכמו שצריך, תכנים שילוו אותם לכל החיים ויהפכו אותם לאנשים טובים יותר.

אהבת הספורט, לאלה מבינינו ששוכחים לפעמים, היא בעיקר בזכות רגעים כאלה. ומי שנותן לאנשים אחרים במידה כזו שעיניהן נוצצות בשעה שהן זוכרות אותו ברגע שיא שכזה, ומדברות עליו בלשון הווה חודשים ארוכים אחרי שמת - כמותו כמי שחי לאחר המוות.



נכתב על ידי , 21/2/2009 12:13   בקטגוריות אקטואליה  
18 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מסעודה מקרקוב


נכון שאנחנו הישראלים תמיד מתקוממים כשהקליפ על ישראל באירוויזיון ושאר הארועים הקוסמופוליטיים מציג את התמונה הבלתי נמנעת של רכיבה על גמל? אז מסתבר שיש לצרה שלנו מקבילה מזרח אירופאית, כפי שמשתמע מהמכתב המצחיק הזה שפורסם השבוע ב"מכתבים למערכת" של השבועון הנפלא Economist:

SIR – Given your newspaper’s determination to accompany any article on social or political affairs in eastern Europe with a photograph of the apparently ubiquitous old lady with a shawl wrapped over her head, I was delighted to find that your recent piece on the gas crisis in the region (“Gasping for gas”, January 17th) carried a picture representative of another important demographic group: the dentally challenged villager. My excitement was short-lived, however, as just a week later it was back to the well-wrapped old lady (“To the barricades”, January 24th). One gets the impression from your coverage of elections that every polling station east of the Danube is populated solely by such characters.

To avoid creating any misleading stereotypes, may I suggest that you widen your range of imagery to better represent east Europeans. Roma using horse-drawn carts on main roads, elderly veterans in Soviet-style uniforms and furry hats and vodka-soaked vagrants would broaden the picture.

Daniel Tilles
Cracow, Poland


לא נותר אלא לחכות בקוצר רוח לשבוע הבא, שבוודאי יביא איתו את מחאתה המנוסחת היטב של אותה זקנה עם מטפחת, שהפולני הזה כ"כ מבואס לראות.

נכתב על ידי , 15/2/2009 10:48   בקטגוריות הומור  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





28,220
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , ספורט , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לf1list אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על f1list ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)