נימוקים של צורה ותוכןכיס מלא מלמולים |
| 6/2006
הקסם שבתוך המכונה
ביל גייטס הודיע פתאום לכולנו, או שמא רק לבעלי המניות של מיקרוסופט שביננו, על פרישתו מתפקידיו הפעילים בחברה הגדולה בעולם. מתישהו ב-2008 הוא יוותר עם תפקיד יו"ר מועצת המנהלים ("אם הדירקטורים ירצו בי", הוא דיחקק יחד עם באלמר במסיבת העיתונאים) ותו לא. יושבי ראש, זאת יודע כל זב חוטם בוול סטריט, אינם היצורים המעורבים והפעילים ביותר בחברות שלהם.
זהו סופו של עידן, אם כן. האיש שמזוהה עם תעשיית התוכנה יותר מכל אחד אחר ("הקסם שבתוך המכונה" - לפי ה"טיים" לפני אי אלו שנים) הולך לעזוב אותה ולהתמקד במקום זה בפעולות צדקה למיניהן, מחלוקת תרופות ועד בניית תשתיות חינוך בעולם השלישי. אולי בגלגול הבא שלו כפילנטרופ הוא סוף כל סוף יזכה בקצת אהבה. אלוהים יודע כמה שנאה התמקדה בו בגלגול הנוכחי.
כדאי לקרוא את הרשימה הנוסטלגית והמצחיקה עד דמעות שכתב לכבוד הפרידה מגייטס יואל ספולסקי, הלא הוא Joel on Software, בלוג התוכנה הטוב ביותר בשביל החלב.
זו קינה של געגוע, לחברה שכנראה איננה עוד; געגוע לאיש עסקים קשוח שגם המשיך להיות איש טכני מהמדרגה הראשונה. ביל גייטס שעולה ממנה הוא אדם שיכול ברגע אחד לדבר עם אנליסטים על מלאים ושולי רווח, ורגע לאחר מכן להציץ מאחורי כתפו של מתכנת ולהעיר לו שאפשר היה לכתוב את הלוגיקה הזו בצורה יעילה יותר.
אפשר לאהוב לינוקס ולשנוא את חלונות. אפשר ללהג על יופיו ועושר תוספיו של שועל האש מכאן ועד הודעה חדשה. אבל אי אפשר שלא להעריץ את היכולת הנדירה הזו, יכולת שכל כך מעט אנשים בתעשייה שלנו ניחנים בה - ועוד פחות מצליחים לשמר לאורך זמן: היכולת להיות טכני ועסקי בעת ובעונה אחת.
וזו בסופו של דבר הסיבה שמיקרוסופט ניצחה ואפל וכל דומותיה הפסידו: משום שביל גייטס היה סטיב ג'ובס וסטיב ווזניאק בגוף אחד.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
