לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

נימוקים של צורה ותוכן

כיס מלא מלמולים

כינוי: 

בן: 44

MSN: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

רב-שיח של חרשים


רוב האנשים לא אוהבים לשנות את דעתם. זו לא התובנה הכי מעמיקה בעולם, אני יודע, אבל בכל זאת יש בה יותר ממה שפוגש את העין במבט ראשון. אנשים שנכונים באמת לנהל דו-שיח - כולל החלק הלא נעים הזה של הקשבה לדעת הזולת, כן? - הם מיעוט קטן ונרדף. כל השאר נאחזים בדעותיהם, שהתקבעו מתישהו בעידן הפרקמבריון ולא השתנו מאז, כאילו היו גלגל הצלה בלב ים סוער.

ומה בכך, אני שומע אתכם שואלים. מה החידוש הגדול? ובכן, מצב עניינים זה מרתק במיוחד לאור העובדה שלמרות העדרה הכמעט-מוחלט של הנכונות להשתכנע - שנדמה לי שאפילו נמצאת בירידה לאחרונה, אם כי אף פעם לא הייתה נפוצה מאוד - למרות זאת, רוב האנשים אוהבים מאוד לנהל דיונים! למעשה ניתן לאמר בלי הגזמה יתרה שהנכונות להתווכח עולה ביחס הפוך לנכונות להקשיב, אצל רוב בני האנוש.

היכן ניכרת תופעה עצובה זו יותר מכל? באינטרנט, כמובן. כל יום ביומו מתמלאים להם מחדש הפורומים, אתרי החדשות, פלטפורמות הבלוגים למיניהן ואפילו דפי השיחה בויקיפדיה, בעוד ועוד טרה-בייטים של הגיגים, תגובות ושיחות לכאורה, שאינן אלה תשפוכת של דעותיהם הסטטיות והחשובות-עד-אין-קץ של המשרבטים.

עכשיו חשבו לרגע: מתי בפעם האחרונה ראיתם פתיל של תגובות או טוקבקים שהסתיים בכך שאחד מהצדדים, נקרא לו "זה שמכיר", פשוט נכנע, הודה בצדקת הצד השני והודיע שמכאן ואילך הוא לא גורס יותר שהתרדמת היא עונש על ההתנתקות? או הבין סוף-כל-סוף בשמעו טיעון מפולפל ומנוסח היטב של בן-שיחו שהמתנחלים אכן מוצאים זמן מעת לעת לעסוק בדבר-מה שאינו עקירת עצי זית? מתי בפעם האחרונה הסתיים דיון כלכלי בכך שהמשתתף המרקסיסט הודה בעליונתם של כוחות השוק, או שרעהו הליברטריאן הגיע למסקנה שבאמת הממשלה עשתה משהו טוב לשם שינוי?

נדמה לי שמעטים בלבד מבינינו זוכרים יותר ממקרה אחד או שנים ממין זה.

ואם בכל מקרה אף אחד לא משנה את דעתו אף פעם, למה לנו בכלל כל ההקלדה הזו ומחלות הפרקים שהיא גורמת? האמנם אין תוחלת לכל הברברת האינטרנטית מלבד להתחיל עם בחורות? האם לא חבל על כל הכוננים הקשיחים המסכנים האלה, שמסתובבים להם בחוות השרתים המקוררות, מתמלאים יום אחר יום ושעה אחר שעה בטרה-בייטים של אגו-טריפ?
נכתב על ידי , 21/7/2008 15:04   בקטגוריות בלוג און בלוג, אינטרנט  
11 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אם אתם לא ממכורי ויקיפדיה, הנה קטע קצר אחד שלעולם לא תבינו


'''אלמוג''' היא [[יחידת מידה|יחידת המידה]] הבסיסית ליכולת התבטאות ב[[כתב]] של [[אדם נבון מודרני|בני אנוש]].

 

==הגדרה פורמלית==

1 אלמוג היא מידת ההשראה, הכישרון, טוב הטעם  וה[[אוריינות]] הכללית שגלומים ב[[ויקיפדיה:מונחים|ערך]] שלם אחד שנכתב על ידי [[משתמש:אלמוג]].

==שימוש מעשי==

נדיר מאוד למצוא כמות בסדר גודל של 1 אלמוג, שלא ב[[תנאי מעבדה]]. על כן משתמשים בדרך כלל, משיקולים מעשיים, ביחידות הנגזרות: '''מיליאלמוג''' ו'''מיקרואלמוג''', על מנת לתאר מרבצי אוריינות בגדלים הנפוצים ב[[טבע]].

==דוגמאות==

*על מנת לעבור [[בחינת בגרות]] ב[[אזרחות]] יש צורך בלא יותר מ-80 מיקרואלמוג. אך כדי להצטיין ב[[הבעה עברית]] נדרשת רמה של 5 מיליאלמוג לפחות

*אמנם [[יאיר לפיד]] מלא בעצמו במידה בלתי נסבלת, אך אין להכחיש שמאחורי הג'ל וה[[שריר|שרירים]] מסתתרים להם כ-400 מיליאלמוג לפחות. 

נכתב על ידי , 11/7/2006 22:14   בקטגוריות אינטרנט, הומור, ויקיפדיה  
18 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שוק-אפור-דוט-קום


האם אתם זוכרים את 1996? האם אתם זוכרים את הכתבות בעיתון שסיפרו לנו על הדבר החדש הזה, אינטרנט, על איך הוא ישנה את חיינו מן הקצה אל הקצה פעמיים? קל מאוד למישהו שמרן (כמוני) להיטיב את משקפיו על אפו ולגחך על הרוח הזו, על כך שכל דור חושב שהוא ישנה את העולם. אבל האמת היא שיש כמה היבטים בחיים שלנו שהאינטרנט אכן שינה באופן מהותי. בתחום העסקים יש כמה אתרים - אמזון.קום, איביי.קום, איטרייד - שהפכו סקטור שלם על פניו ושינו את החיים היומיומיים של כולנו ללא היכר. לאחרונה נתקלתי באתר חדש שיש לו את כל הפוטנציאל בעולם לעשות מהפכה כזו: Prosper.com

 

הרעיון מאחורי האתר הזה פשוט בגאוניותו: הוא מספק שוק וירטואלי להלוואות. הוא מאפשר ללווים ומלווים להפגש ללא תיווכם של הבנקים ולהלוות כספים לטווח של שלוש שנים בריבית שנקבעת במכרז. הריביות נעות בין 8% למשתמשים בעלי דירוג אשראי גבוה (שנקבע על ידי אותן סוכנויות דירוג אשראי שבודקות עבור הבנקים, בתוספת הרקורד שנצבר באתר עצמו) לעד 30% ויותר למשתמשים חסרי דירוג או סתם כאלה שהבקשה שלהם להלוואה לא משכנעת אף אחד להציע שיעור אטרקטיבי יותר. יש גם בקשות להלוואות שלא מתקבלות, כשם שיש סיכונים שאף אחד לא מוכן לקחת.

 

האתר פועל בארצות הברית מספר חודשים (אתר דומה, zopa.com, פועל בבריטניה מזה כשנה). בינתיים נראה שהשימוש העיקרי בו הוא על ידי אנשים שצברו חובות אדירים בכרטיסי האשראי שלהם ולוקחים הלוואות ב-10%-20% כדי לסגור את חוב האשראי שלהם, שגובה מהם ריבית רצח של עשרות אחוזים. הזיהוי של האנשים באתר הוא לפי מספר ביטוח לאומי, ולמרות שאף אחד לא ערב למלווה שהלווה יחזיר את ההלוואות, הרי שאותו הדבר נכון באגרות חוב למיניהן שנרכשות בשוק ההון ומניבות הרבה פחות מהסכומים האלה.

 

הבעיה הכי רצינית באתר שכזה היא שאפריורי, אנשים שיכולים לקבל הלוואה בתנאים טובים בבנק לא יבואו אליו. כתוצאה מזה יש מידה רבה של סיכון שהלווים פשוט לא יעמדו בתשלומי ההלוואה. כדי לפזר את הסיכון הזה, נכנס לפעולה מנגנון יפה שנקרא מיקרו-הלוואה, שמפזר את הסיכון על ידי כך שכל הלוואה ניתנת לא בהכרח על ידי מלווה אחד. נניח שברברה מג'קסונוויל מבקשת 5,000 דולר כדי לשפץ את המטבח ב-12% - היא לא מקבלת, בדרך כלל, 5,000 דולר מאדם אחד, אלא הלוואה שמורכבת מסכומים שנעים בין חמישים לכמה מאות דולרים, שניתנו על ידי מלווים שונים. הצד השני של המטבע הוא שמלווה\משקיע יכול לבנות תיק מפוזר של הלוואות, במדרגי אשראי שונים ומשונים, ברמת תשואה של, נניח, 13% ובפיזור של עשרות או מאות לווים שונים, כך שרמת הסיכון אינה גבוהה כל כך.

 

ישראלים אינם יכולים להשתתף בפעילות באתר (אלא אם כן יש להם מספר ביטוח לאומי אמריקני, כמובן). אבל הרעיון להקים אתר כזה בישראל נראה לי מבטיח מאוד. תנאי הפתיחה בישראל כוללים מערכת בנקאית ריכוזית ולא יעילה, מרווחי ריבית (spread) גבוהים מאוד ושוק אפור בהיקף גדול, ששערי הריבית בו גבוהים להחריד. נוסף על אלה ישנם רבים שמשלמים רבית גבוהה (קרוב ל-20%) על משיכת יתר. לא בלתי סביר שהם ירצו הלוואה ב-10% כדי לכסות את האוברדראפט. העמלות של prosper.com בהחלט תחרותיות ביחס לאלה של הבנקים ("דמי עריכת מסמכים", אומר לכם משהו?) והעובדה שאנשים פרטיים מקבלים בבנקים אחוז וחצי על הפק"מים שלהם, תהווה תמריץ חזק לאותם אנשים להשקיע חלק מכספם בתיק הלוואות מפוזר באתר שיקום.

 

יש כמובן גם כמה בעיות, אשר הגדולה ביניהם היא העניין השולי של ממשלת ישראל ומיסיה. בארצות הברית יש חובת דיווח כללי, כך שפרוספר לא צריכים לעשות כלום חוץ מלדווח למס הכנסה את כל ההלוואות (מה שהם אכן עושים - ראו כאן). בישראל כנראה יצטרכו בעלי האתר לנכות מס במקור. בעיה אחרת היא שבישראל קשה יותר לברר מה דירוג האשראי והיסטוריית האשראי של פרטים - הידע הזה מצוי בעיקר בידיו של הדואופול הפועלים-לאומי - אבל זה לא ימנע כמובן מהאתר מלצבור מאגר אשראי משלו, ולתת דירוג טוב למי שכבר לקחו הלוואות דרכו והחזירו. אפשר גם לקנות מידע אשראי מכל מיני גורמים, למשל מהבנקים הקטנים יותר.

 

למרות כל המכשולים ואפילו לנוכח הסקנדל שלובי הבנקים יארגן ללא ספק, אני חושב שזה יכול לעבוד.

נכתב על ידי , 28/6/2006 15:48   בקטגוריות כלכלה, אינטרנט  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
28,220
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , ספורט , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לf1list אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על f1list ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)