אם כבר כולם..

שיחה קצרה עם חברה.

אני. אני רוצה לראות היום את ג', האקס.

היא. למה?

אני. סתם.

איזה סתם?

אני יודעת שזה לא סתם, אבל להתחיל להסביר לכל אחד שאני רוצה חיבוק, חיבוק מבחור ישן וטוב שמציג את עצמו בעיני עכשיו כמו מפלצת, אבל בעצם, אני הרי יודעת שהוא אדם טוב. מישהו שהיתי רוצה להמשיך להיות איתו. 7 חודשים. היינו ביחד, 7 חודשים.

אני רוצה חיבוק.

אני רוצה שמישהו ילחש לי באוזן 'את לא לבד'

יש כל כך הרבה אנשים מסביב אבל אף אחד מהם לא באמת קרוב.

החדש(22)  שבכלל לא מלהיב אותי , החבר'ה,

כולם,

ואני חושבת רק על ג', כנראה שלמרות שעברו כבר כמה חודשים (5? או 4..) אני עדיין לא התגברתי.

הוא היה חלק חשוב מחיי.

סביר להניח שיעבור לי.

אני לא רוצה שיעבור.

יודעים למה?

כי אז לא יהיה בכלל אני מי לחשוב על מי לבכות ולהתייסר.

לא יהיה.

יודעים מה הכי קשה?

כשאין על מי אפילו לבכות ולהיות בדיכאון, וכל כך בא להיות בדיכאון.

חזרת פתאום

הינה אתה בבית

תן לי רק דקה לנשום,

באת לי כל כך כל כך פתאום

היה לי קשה, אני לא מתלוננת

כי אני יודעת ש-

גם לך היה ודאי לא קל.