בכי מדבק בדיוק כמו צחוק

אמת היא מילה יפה עם משמעות כואבת.

ואני לא בטוחה על מה אני כועסת על האמת הזאת ועל עצמי או עליך.

 אני תמיד מיפה הכל. אולי בכך אני יותר אכזרית מהאדם הכן ביותר בעולם.

האם בפניך אני צריכה להצהיר שזאת מי שאני או שמא בפני.

האמת שלנו כואבת לי והמילים שלך שורטות את ליבי לקרעים, ועבר יום ויומיים ואני שבורה ואני לא שוכחת אני לא שוכחת את המילים של היקר לי ביותר ששורפות לי את כל הנפש.

למה המציאות הזאת מכה שוב ושוב?

כשהאדם הכי יקר לך בעולם משאיר בך את הפצעים הכי עמוקים ואת יודעת שאת צריכה להמשיך הלאה אבל קשה לך מידי , את כבר לא אותה אחת. כי מיום ליום נהיה לך קשה לקום בבוקר, ליישר את הגב, ליישר מבט, לחייך. ואת חשבת שאת גדולה יותר, חכמה יותר, בריאה יותר, בטוחה יותר בעצמך. אבל את לא. את נפתחת לעולם והפלת את כל החומות, ,לקחת את הסיכון והפסדת את עצמך, את האושר שלך, את המחשבות הצלולות שיכלו להיות לך , את החיוך האמיתי שלא יהיה לך, לא יהיה לך לעולם. כי האמת היא שאת מרגישה קטנה מאי פעם, כל כך קטנה בכל הבלאגן הזה, מרגישה טיפשה ויודעת שאת פתטית ואת חולה, חולה בגוף ובנפש וכל התנועות שלך מפגינות חולי וחולשה וכל מילה שלך מסגירה הרגשה נוראית. ואפילו החבר הכי טוב שבחרת לעצמך הוא כזה שאף פעם לא יבין. והאמת היא שעכשיו כשהחומות שלך נפלו ואנשים פוגעים בך הביטחון העצמי שלך נופל לראשית הצירים. ואין בך רצון, לא לקום בבוקר ולא לחייג לחברים ולא לחייך ולא להיות נחמדה ולא להיות טובה לאנשים כי הכל כואב לך . ואת חושבת רק על עצמך כי כשאת חושבת על אחרים הם רואים בך מובנת מאליו. והחבר הכי טוב של כבר לא זוכר איך אספת אותו שבור, וחיברת לו את כל החלקים ונתת לו את הנפש שלך ואת הלב שלך ואת הגוף שלך ואת המחשבות שלך והוא כבר לא יודע מה זה להיות מלא מחושים ומכאובים והוא מטיח בך הכל וזאת פשוט האמת הוא אומר לך והוא הרי לא יכול שלא להגיד אותה.

ובאמת שאני לא מחפשת שליטה באף אחד מלבד בעצמי.לגיטימי למדי בעיני רוב האנשים.

תהנו: http://www.youtube.com/watch?v=wAY8YS63VMc

עריכה: ואחרי הכל אי אפפר להתכחש לידיעה הפשוטה שהאדם שעומד מולך הוא אחד המדהימים בעולם.