נדב שהיה בארה"ב

לילה טוב לכולם!

אתמול, בעיצומן של ההכחשות של הרצוג על מגעים להקמת ממשלת אחדות, קרה אסון. הכונן הקשיח של המחשב הנייד שלי החליט לשים קץ לחייו וסירב בתוקף להעלות את ווינדוס או אפילו לתת לי הזדמנות להציל אותו. בלית ברירה ניגשתי לספריה של הפקולטה לפיזיקה (המקום הרועש ביותר בפקולטה), בדקתי איפה נמצאת מעבדת המחשבים הקרובה ביותר והתחלתי בנסיעה. במהלך הנסיעה התקשרתי למעבדה כדי לגלות שבעל המקום כבר עזב ואני אצטרך להתמודד עם מחשב שמראה מסך שחור ועצוב במשך כל הערב.

לשמחתי הרבה, השותף שלי לדירה התגלה כיעיל הרבה יותר והציע לי לקנות כונן חדש שהוא יוכל להתקין. מעודד מהחדשות האלה נסעתי לקנות כונן חדש (וכמובן שהלכתי לאיבוד. ברחוב הראשי של נשר) וחזרתי לניתוח של המחשב. מסתבר שמי שתכנן את הדגם הספציפי שיש לי אוהב מאוד להשתמש במברג ודאג לכך שהחלפת הכונן הקשיח תצריך הוצאה של בערך עשרים ברגים וכל החלקים שאינם המסך. בסופו של דבר ההחלפה בוצעה בהצלחה והמחשב נדלק ואמר שאין לו מערכת הפעלה.

לזה כבר הייתי מוכן. שותפי לדירה הכין לי דיסק און קי עם התקנה של ווינדוס שלאחריה התברר שהמחשב לא מתקשר עם העולם החיצון. שוב נאלצתי להיעזר בשותף לדירה שהוריד עבורי את התוכנה המתאימה לחיבור המחשב לאינטרנט ומשם כבר הייתי עצמאי. לצערי העדכונים עוד לא הסתיימו, כך שצפויים עוד כמה ימים של עבודה והורדות. העיקר שיהיה לי איך להכין שיעורי בית. ולכתוב בבלוג.

בינתיים, מלבד המשבר, הסמסטר השישי התחיל במלוא עוזו. בעקבות תכנון מופלא של מערכת השעות הצלחתי לסדר לעצמי מערכת שחצי מהשעות שלה נמצאות ביומיים הראשונים (ומדובר בהרבה שעות). למשל, ביום ראשון יש חמש שעות רצופות, שעתיים הפסקה ולאחריהן עוד שעתיים. יום שני, לעומת זאת, הוא השיא של השבוע: תשע שעות רצופות באותה כיתה ועל אותו כיסא פלסטיק לא נוח. בשלב מסויים הישיבה כבר הופכת לממש לא נוחה וכל מה שנותר לעשות זה להמתין לשעה חמש ועשרים שבה אפשר ללכת לאכול ולשבת על כיסא מרופד.

נקודות האור היחידות במהלך השבוע הן ארבע השעות של גרמנית והמערכת הפוליטית בישראל. בגרמנית צריך לאמץ את הזיכרון ולנסות להבין גם נושאים חדשים וקורס המערכת הפוליטית בישראל אין שום דבר מיוחד לעשות מלבד לצפות במרצה הודף ניסיון אחר ניסיון של הסטודנטים להוציא ממנו אמירה "שמאלנית" שתאשש את הדעה שלהם לגביו ותוכיח להם שהם צדקו תמיד וההצבעה שלהם לבית היהודי/אלי ישי היתה נכונה ומוצדקת. לזכותו של המרצה יאמר שהוא עומד בינתיים בכל הניסיונות.

החלק הבעייתי ביותר בסמסטר הנוכחי הוא הקורס באלקטרומגנטיות ואלקטרודינמיקה. זה קורס שמסתמך על קורס פיזיקה 2 (חשמל ומגנטיות) ולכן המרצה בטוח שאנחנו יודעים משהו על חשמל. זו הנחה לא מבוססת. לצערי, חשמל זו הנקודה החלשה שלי ונראה שאני הולך לשבור את הראש הרבה מאוד על הקורס הזה. לפחות הפעם המרצה יודע עברית, למרות שבדומה לקורסים אחרים בפיזיקה אני מבין את המילים שהמרצה אומר אבל לא מצליח לחבר אותן למשפטים הגיוניים.

ולסיום, פסח מתקרב. החג הנורא ביותר בשנה מגיע ממש בקרוב ומביא איתו שתי בשורות חשובות: הראשונה היא חוסר יכולת מוחלט לנקות בתים (עקב לכלוך) והשניה היא טסט לאוטו. לפחות הוא מביא איתו חופשה של שבוע.

יום טוב.

שלכם,

nadavs