נדב שהיה בארה"ב

בוקר טוב לכולם!

לפני כשבוע נכנס לתוקפו חוק שאמור להביא את ישראל למאה ה-21 ולגרום לנו להרגיש כמו באירופה. מדובר בחוק המופלא של גביית כסף על שקיות פלסטיק למען שמירה על איכות הסביבה. כדי להדגיש את חשיבות החוק, גויס עידו רוזנבלום שיסביר לכולם כמה שקיות פלסטיק צורכים פה בארץ ולמה חשוב מאוד שניקח כל שקית כזאת ברצינות. בנוסף, הודיע המשרד לאיכות הסביבה שמי שיקנה בסכומים כאלה ואחרים יוכל לקבל סל בד רב פעמי (אחד או יותר) לסחיבת הקניות שלו.

ביום חמישי, כמדי שבוע, נסעתי לשדה הקרב החביב עלי (סליחה, סופרמרקט. קשה להבחין בין השניים). אחרי כמות מספיקה של בזבוז זמן בחניה וקללות הצלחתי להגיע לפתח הסופר רק כדי לגלות שאין עגלות פנויות. שתי דקות לאחר מכן הגיע עובד חמוש בעגלות ועם אחת מהן נכנסתי לאיזור הקרבות. אחרי לא מעט זמן של שיטוטים וחיפוש המדף המדויק שבו יש קוסקוס הגיע תורי לשלם. כשרק הגעתי לקופה שמתי לב שאין שקיות במתקן הרגיל וכולם משתמשים בשקיות של הירקות או שקים שהביאו מאיקאה. לאחר מכן ראיתי שהשקיות האהובות נמצאות אצל הקופאיות, ובתור צעד ראשון ביקשתי ממנה עשר (יותר משחשובה לי איכות הסביבה, חשובה לי השפיות שלי). כמובן שכל המוצרים נכנסו בארבע בלבד, אז את שש הנותרות שמתי בשקית אחרת למען איכות הסביבה.

בנוסף, בגלל סכום הקניה, הייתי זכאי לקבל שקית בד, אבל מסתבר שהשקיות האלה אזלו כבר מזמן. מי היה מאמין שהישראלים שמשאירים כל שבוע אלף שקלים בסופר (וזכאים לחמש שקיות בעקבות כך) יגמרו את המלאי כל כך מהר. את הספח שמאפשר לי לקבל שקית בד שמרתי בצד ואקח כנראה אחת בשבוע הבא אם לא יגמר המלאי שוב עד אז.

גם בסופר הבא, זה שנסעתי אליו לביצוע השלמות, לא היו שקיות בד (או קופאיות שיודעות להעביר יותר משלושה מוצרים לדקה). חוק ההשלכות הבלתי צפויות עובד תמיד, למרות שבמקרה הזה ההשלכות היו צפויות מאוד. בשבוע הבא אביא את שקיות הבד שלי ואקח כמה חדשות, כי מסתבר שהגיעו למסקנה שכביסה פחות מזהמת מייצור והטמנה של פלסטיק.

בנושא אחר, לקראת שנת המס החדשה החלטתי שמחשבי היקר שאמור לחגוג השנה יום הולדת תשע צריך לצאת לגמלאות. לצורך כך גייסתי את מיטב היועצים: אחד שיעזור לי למצוא חנות טובה, אחד שיעזור לי להרכיב את המחשב ואחת שתסביר לי איך אפשר לקבל עליו זיכוי מס. יחד הצלחנו להגיע למחשב טוב במחיר טוב שאמור למנוע ממני לתלוש שערות בכל פעם שאני מריץ וורד וגם להריץ מטלאב שככל הנראה יהיה שימושי בעתיד הקרוב, כשאתחיל ללמוד לתואר הבא.

בטכניון בינתיים אין יותר מדי חדש. נשארו עוד שלושה שבועות לסוף הסמסטר, וכהכנה למאורע המרגש קנינו אתמול מדפסת. יש לי שני קורסים עם חומר פתוח בהפרש של יומיים, כך שבקרוב מאוד המדפסת תתחיל לעבוד במלוא המרץ. גם בפרויקט רואים כבר סימני סיום, בתקווה שעד ה-26 בינואר נוכל לגמור את איסוף הנתונים ולהתחיל לעבד אותם.

יום טוב.

שלכם,

nadavs