בוקר טוב לכולם!
תשעה ימים בלבד נשארו עד לסוף הסמסטר, בהם, כמיטב המסורת, רק עוד מיליון תרגילים להגשה, חלקם ארוכים ומייגעים. בהנדסה כימית לא מעניין אף אחד שהסמסטר נגמר עוד שלוש שניות וכנראה ידרשו את שני גיליונות שיעורי הבית האחרונים, בתכנון מערכות אופטיות ובשיטות סטטיסטיות בפיזיקה כבר שחררו שיעורי בית ליום האחרון של הסמסטר, וזה עוד בלי פרויקט הגמר שהולך ומתקרב לסוף איסוף הנתונים ופרויקט הגמר של הקורס בתכנון מערכות אופטיות שדורש בניה של התקן שמתחבר למצלמת הטלפון ומגדיל את התמונה בה פי 10. כבר יש תכנון ראשוני בראש, ואחרי המבחנים אוכל להוריד את התכנון לנייר ולהתחיל לעבוד על זה ברצינות.
בקורס לוחמה פסיכולוגית כבר מריחים ממש את הסוף. ביום חמישי תתקיים ההרצאה האחרונה ובחמישי הבא המבחן שיפתח את העונה (בשמונה וחצי כמובן, כדי שלא נוכל לישון טוב). המבחן אמור להיות בפורמט זהה למבחן הקודם של אותו מרצה, כך שכל מה שנשאר זה להשיג סיכומים ממישהו שטרח לכתוב בשיעור, לעבור עליהם ולקוות לטוב. זה אמור להיות קורס מספיק סימפטי כדי שלא אצטרך להוריד אותו בסוף התואר.
על מנת שאוכל להיות מוכן יותר למבחנים, הגיע אתמול סוף סוף המחשב החדש. אחרי שנים של עבודה עם מחשב מתפקד היטב אבל איטי, הגיע מחשב שמתפקד היטב ומהר. פתאום לא צריך לחכות דקה לכל פעולה, לא צריך לחכות כמה דקות מעליית המחשב עד שהוא יתחיל לעבוד באמת, לא צריך לחשוש להפעיל מטלאב או וורד. ללא ספק, יהיה הרבה יותר קל לעבוד מעכשיו.
הדבר היחיד שהעיב קצת על כל העניין היה זמן ההמתנה הדי ממושך להגעת המחשב ושירות הלקוחות המנג'ס של החברה שבנתה אותו. אתמול, אחרי חזרתי הביתה, ניסיתי להתקשר אליהם כדי לדעת אם ניתן כבר לאסוף את ההזמנה. התקשרתי קרוב לעשר פעמים עד שקיבלתי תשובה, וברגע שהתקבלה תשובה חיובית יצאתי לשדרות מוריה. הצלחתי באורח פלא למצוא חניה, אבל כשהגעתי לכתובת לא מצאתי אותם. נכנסתי לחנות משחקי מחשב שהיתה באיזור ושאלתי לשמה של החברה שבנתה את המחשב, אבל הבחור שישב שם לא ידע על מה אני מדבר וטען שאולי זה שבטלפון יודע משהו. מכיוון שהזמן היה קרוב מדי לסגירה, יצאתי לחפש את המקום בעצמי. אחרי שאף אחד לא ידע על מה אני מדבר, התקשרתי אליהם שוב (באופן מפתיע הם ענו רק בפעם השניה) רק כדי לגלות שבאמת הייתי צריך את חנות משחקי המחשב. הבחור בטלפון כבר סיים את השיחה וטען שזה אכן המקום. לקחתי את המחשב וחזרתי הביתה להתקין אותו. עכשיו הוא עובד, והוא כל כך שקט שלפעמים לא ברור אם הוא עובד בכלל.
בינתיים, בירושלים, מנסים עדיין לפענח האם ביבי אשם, ממש אשם או שהיה צריך להיות בכלא כבר מזמן. בינתיים הולכת ומתבהרת הסיבה לכך שהוא רוצה להישאר ראש ממשלה: ברגע שהוא יעזוב את הלשכה, הוא יהיה בחקירות יום ולילה ויסיים את חייו בכלא. נראה שגם מי שידע להיות מאופק ולחסל את התחרות בסופו של דבר התנהל בחוסר זהירות והלך צעד אחד יותר מדי. אם הכל ילך כמתוכנן, הממשלה תוכל ליפול בתחילת נובמבר ולהוביל אותנו לבחירות בפברואר 2018, בדיוק לפי התחזיות.
יום טוב.
שלכם,
nadavs