נדב שהיה בארה"ב

צהריים טובים לכולם!

זהו, זה נגמר. אין יותר הרצאות (טוב, יש עוד אחת ביום ראשון, אבל זה לא נחשב), אין יותר תרגולים, אין יותר שיעורי בית. הסמסטר התשיעי והאחרון בטכניון נגמר היום. אמנם נשארו עוד כמה שאריות להגשה כמו פרויקט הגמר של חומרים ופרויקט הגמר בקורס תכנון מערכות אופטיות, אבל מדובר בעניינים קטנים יותר. כרגע אני בחופשת מבחנים שתהפוך לחופשה אמיתית ב-12 בצהריים ביום שישי, ה-10 בפברואר, עם השלמת המבחן בכלכלה שלאחריו יש לי 12 ימי לימודים למבחן הבא (מהם אנצל בערך חצי).

מכיוון שהיום היה גם היום האחרון של הקורס לוחמה פסיכולוגית, בילינו עשרים דקות במבחן הסופי של הקורס. כמיטב המסורת במבחנים האלה, הצלחתי לענות על 16 שאלות בלי לחשוב יותר מדי, בשתיים חשבתי קצת ועניתי ובשתיים האחרות ההתלבטות כבר היתה ממשית. באחת השאלות שלא חשבתי עליהן כמובן שהתבלבלתי בתשובה (ועליתי על זה), ובדיוק די מרשים, בשתי השאלות בהן התלבטתי ממש (וצמצמתי לשתי תשובות אפשריות בכל אחת) ככל הנראה הצלחתי שוב לפגוע בדיוק בתוחלת ולענות על אחת נכון. אני מקווה שחששותי יתבדו, אבל אין לי יותר מדי תקווה. לשמחתי הרבה, אני יכול להרשות לעצמי שלא להחשיב את הקורס בחישוב הסופי של התואר. לפחות נהנתי קצת בדרך, למרות ההשכמה המוקדמת שהקורס הזה גרר.

בנוסף, היום התקיים התרגול הסופי במבוא לכלכלה, ואחרי שבשלושת השבועות האחרונים דיברנו על מודל שלפיו הממשלה יכולה להגדיל הוצאות סתם ככה, התברר שיש לכך השלכות, כמו אינפלציה. עכשיו הכל מסתדר סוף סוף. בעוד שבוע וחצי אצטרך להתחיל לדקלם בעל פה את המודל הקיינסיאני ואת הקשר בין העלות השולית למחיר, בתקווה שעל עשרים השאלות במבחן בכלכלה אצליח לענות בלי יותר מדי התלבטויות.

לאחר התרגול בכלכלה החלטתי להצטרף לחברי ללימודים להרצאתו האחרונה בקורס אינפורמציה קוונטית. אמנם אני לא רשום לקורס, אבל אמרתי שאם מדובר בהרצאה האחרונה לתואר, כדאי שזו תהיה הרצאה שלא אבין בה כלום. באופן מפתיע, הבנתי חלק מהדברים (במיוחד לאחר פרשנויות של החבר שישב לידי). הקורס הועבר על ידי אחד המרצים הטובים שהיו לי, אבל ויתרתי עליו עקב תרגול שלא יכולתי להגיע אליו. בדיעבד, התברר שבחרתי נכון, כי שיעורי הבית בקורס היו התעללות אחת ארוכה. כרגע נראה שהבחירה בשיטות סטטיסטיות היתה יותר מוצלחת מבחינת העבודה במהלך הסמסטר ומבחינת היכולת לבצע את מה שנלמד בקורס.

שלשום, בשיעור הפלדנקרייז האחרון, המדריך החליט שפרידה היא דבר כואב, ובגלל זה אנחנו צריכים לסבול. במהלך כל הסמסטר המוטו שלו היה "לא צריך להתאמץ", אבל משום מה כל התרגילים כללו החזקה של איברים באוויר למשך זמן רב, ודבר זה גורם לכאב. בסוף השיעור, אחרי הקראת השמות, איחל לנו חיים טובים ושלח אותנו לדרכנו. בתמורה, מחאנו לו כפיים וברחנו לפני שהוא יתחיל לשאול שאלות.

ביום ראשון הקרוב תתקיים הרצאת השלמה בגלאים, ולאחריה אמשיך קצת בהכנות למבחן בהנדסה כימית ומשם אעבור ישירות להכנה למבחן בגלאים. חלק גדול מההכנה יהיה עבודה של המדפסת וסיבוב הדפים כדי שכל התרגולים ושיעורי הבית יודפסו על שני צידי הדף, אבל אני חושב שאצליח לעמוד בזה. אמנם תכננתי ללמוד קצת להנדסה כימית בשבת, אבל בעקבות אירוע משפחתי (שמתחיל בשבע וחצי בבוקר, אלוהים הוא יצור נקמני שמעיר אותנו לפני הזריחה בשביל בר מצווה) אזיז קצת את הלימוד למבחן הזה. את השבת שלאחר מכן אקדיש במלואה להכנה להנדסה כימית וביום ראשון אבחן על הקורס הזה.

לאחר המבחנים ישארו עוד כמה שאריות פרויקטים, ולאחריהם הצגת פוסטר והצגת המיקרוסקופ לטלפון הסלולרי (באותו יום, כמובן). לאחר מכן אקדיש שנה, עד מרץ 2018, להתחייבויות קודמות, ולבסוף אתחיל תואר מתקדם, בין אם שני או שלישי, בפקולטה להנדסת חומרים.

ולסיום, טראמפ ממשיך להבטיח דברים שנראים לא הגיוניים לחלוטין, כמו בניית חומה עם מקסיקו שהמקסיקנים ישלמו עליה. מצד אחד, ברור שאלו שטויות גמורות. מצד שני, עם נאום השבעה מפחיד כמו שהוא נשא והתעקשות חסרת פשרות בתקשורת בנושא הזה, אני מתחיל לחשוש שהוא הולך לממש את התוכניות שלו ומפחד לדעת איך הוא יגרום למקסיקנים לשלם.

יום טוב.

שלכם,

nadavs