observer: אביגיל!!! חלאס לעשות בלאגן אצל ולווט! את אמורה לסרוג סוודרים בשלב הזה של החיים!
אביגיל בכלר: בטח אני לא בעננים.
מי אתה, מותק?
אביגיל בכלר: שלומי טוב!
ביומיים האחרונים באו יותר אנשים. אבל בגדול, לא. לא באים כל כך. חרא.
שרינקי: תגידי, את עדיין בעצב הזה או שמאז שהברנז’ה פוקדת את בלוגך חדשות לבקרים ואף מגיבה- את משייטת לך בעננים? הרי לא הכמות קובעת- אלא האיכות... (איכות עאלק. לזה אתם קוראים איכות?) טוב מה אני מקשקש עם עצמי.... בקיצור- מה שלומך?
אביגיל: כל כך עצוב. לא באים אלי בכלל.
עזרא הסופר: מזל טוב על האלפיים!
אביגיל: מתה להבין על מה אתה מדבר, חמוד. מתה! צב, כאילו?
כאילו, צב????
observer: אביגיל! שוב פעם גנבת לי את הצב?! תחזירי אותו! הוא שלי!!!
אביגיל: שאמר...
אביגיל: זה שאמת שהוא בשוק ושאני דיוה.
ראמפלסטילסקין: איזה ילד אני אליפלט?
אביגיל: שוב אתה אליפלט? מי זה?
אני בשוק: אני בהלם אני המומה. את פשוט גדולה. ענקית מהחיים. שיחקת אותה. דיווה. מלכה. א-ל-ה-י-ם!!!
אביגיל: היא אמרה שהיא דווקא בעדי, ושיש לי אג’נדה.
אביגיל: היא בסדר ז’אן
בעש"ט: תאמיני לי רק בשבילך אני נכנס לוולוט. ובשביל ז’אן :-)
אביגיל בכלר: ראיתי, אבל האמת? מה אכפת לי. תראה כמה אנחנו בני מזל, קולורבי. האנשים האלה אשכרה חיים בזוהמה הזאת. יום יום. לברך. רק לברך.
האמ-אמא של הקולורבי: תקראי בוולווט - הגנתי עליך בחירוף.
בעש"ט: אביגיל, נראה לי שכבר סגרתי על הכינוי. את יכולה למחוק את הסוגריים מימין. (בינתיים)
אביגיל: אבל תלוי ברמת התחכום, בעש"ט. אני הגעתי למצב שהסתכסכתי עם עצמי, העפתי את עצמי מהבלוג, כמעט תבעתי את עצמי על הוצאת דיבה. תחזיר פה את אליפלט במיידי!
הדף הקודם
הדף הבא