מאזינה ברקע: לא שידוע לי...
אורזת: הי, השתנית! ונעלם איזה פוסט, לא?
מאזינה ברקע: קצת ירוק בעיניים.
מאזינה ברקע: אני לא יכולה לגלות לך...
אורזת: לא, לא מכירה. איזו יישות אינטרנטית זו? ;-)
מאזינה ברקע: אתן, ברור שאתן. את מכירה את האימייל שלי?
אורזת: וסיוע לחברות שלא מצליחות להעלות תבניות נורמליות גם תתני?
Im Gambas: אממ אין לי מושג איפה רשום המייל שלך, שלי זה [email protected] תודה רבה רבה רבה
מאזינה ברקע: כן, אפשר. תשלחי לי מייל ואני אעביר לך.
Im Gambas: היי, אפשר בבקשה את התבנית הזו?
מאזינה ברקע: ברצינות? התרשמתי :-)
נינה: אני חייבת להציל את כבודו האבוד של עיתון לאישה. עיתון שולתתת לחלוטין.
בהתחלה עשיתי את המנוי רק כי הטלפנית ממש התחננה (כן, קלל עבוד עלי במבצעים טלפוניים), אבל אח"כ ממש התמכרתי. יש שם כתבות ממש שוות. והראיה: חלק מהכתבות אני גוזרת ושומרת.
מאזינה ברקע: האמנם נגמלנו ממוצצים? יוהוווו!!
עכשיו צריך רק לקוות שהחזרה לגן לא תקלקל לנו.
מאזינה ברקע: שששש... היום הרביעי כבר, המילה מוצץ לא עולה על שפתיו, והבוקר הוא אפילו לא ציפה לפרס! היצאתנו לחירות?
חג שמח לכולם :-)
מאזינה ברקע: שוחד זה דבר מופלא, מסתבר. ההבטחה של בעלי לקחת את השובב לטיול בחנות צעצועים, שם יבחר לעצמו מתנה, עזרה לו לעבור יום שני בלי המוצצים. הללויה.
מאזינה ברקע: עדכון גמילה ממוצצים: היו לנו שעות קשות, ולילה הזוי במיוחד. אבל הוא שרד אותו, במידה רבה מתוך ציפיה למתנות שהבטחנו לו. נכון שהיום יהיה יותר קל?
מאזינה ברקע: ולאחרונה אני דווקא מרסנת את עצמי מאוד עם קניית ספרים. בזמן שקראתי את Eats, Shoots & Leaves המקסים, מאוד הואט הקצב כי באנגלית אני לא מהירה כמו בעברית. אבל עכשיו אפשר להמשיך ולשעוט קדימה.

איך את מסוגלת לקרוא לאשה? אני משתגעת אחרי 3 עמודים בתור לרופא.
נינה: מיי גוד כמה ספרים מונחים לך לצד המיטה. אצלי היו מונחים 2 ספרים, שננינטשו שם שנה ומשהו עד שהעלו טחב ועובש. בסוף העפתי אותם מצד המיטה לטובת עיתון "לאישה", וזרקתי את הרשימה הזאת לפח.
מאזינה ברקע: תודה :) אני אחזיר אותו שוב בקרוב.
עידן דורפמן: העיצוב החדש ממש יפה!!!
הדף הבא