| Crazy B: עדיף מאוחר מאשר לעולם לא :) |
| קוראים לי,לי.: איפה פוסטים? רוצים פוסטים!! רוצים פוסטים!! קרייזי, איפה את ? :) |
| Crazy B: דגמנתי מדי ב’ לפני ההגנש...אין דברים כאלה! |
| lady d: סיון? מד ב’? וואא דה פאק?D: |
| סיגל.: מגעיל. נורא מגעיל. אני בכל זאת, לא אשפוט אותך. הריי אני לא יודעת מי את, ולמה עשית את זה. אז סיוני? להתראות בינתיים. בהצלחה. בבלוג . אוהבת סיגל . |
| סיגל.: היא חשבה שהיא תוכל לנהל את הבלוג, אבל זה לא הצליח. את יודעת למה? כי אין לה את הלב והנשמה שלך.של סיון.אז, אני מאחלת לך הכי בהצלחה בבלוג המדהים הזה. ותחשבי על מה שכתבתי. אני בטוחה שזה יעזור לך. ונועם, אני לא חושבת שיש לך סיבה לצחוק.ממש לא. המעשה שעשית |
| סיגל.: הזה שעשה דבר כזה. מעשה מגעיל. נורא.הוא מחק את הדבר הכי חשוב, הלב של הבלוג. את הפוסטים הראשוניים. הפוסטים עם הכי משמעות. אומנם הם לא הכי ’בתוקף’, הם משנת 2002, אבל.. זה היה הלב,הנשמה של הבלוג. והיא לקחה אותו. |
| סיגל.: תמיד היה לבלוג הזה מקום בלב שלי. אני לא מאמינה מי האגואיסט |
| סיגל.: לקרוא את הסיפורים,ההרפתקות,הסודות,הדברים הטובים,הפחות טובים.. הרגשתי צורך עז לדבר ולהסביר לך את התקווה שלי, שאפילו אם תפרשי מהבלוג, תשארי אותו פתוח,בלי סיסמאות, בלי ’מנעולים’,פתוח. לגמרי פתוח. ותאמיני לי, |
| סיגל.: הזה, שהכרתי שהייתה בת 13 בלבד, חסר לי. |
| סיגל.: ולא סתם,התמכרתי כי הבנתי כמה מדהים ומלא ’הרתפקאות’ בואי נקרא לזה,הבנאדם הזה. ומיד התחלתי לקרוא את כל הפוסטים הישנים,והחדשים. ועכשיו,כשפרצו לך, אני לא קלטתי כמה חסרת לי. כמה הבלוג |
|
סיגל.: מדהים כמה שזה מזמן. אני זוכרת את ניכנסתי לבלוג,בפעם הראשונה, 2003. התמכרתי. |
| סיוני: Back For Good |