גל: כאן הכל התחיל. |
רונ: מייל,מסנג’ר זה אאוט:) |
גל: מסנג’ר או מייל? |
רונ: חבל שרק לפעמים. בכל מקרה [email protected] |
גל: לפעמים. |
רונ: אז תחזור. |
גל: גם אני |
רונ: אני מתגעגעת לבלוג שלך לפעמים אתה יודע? |
גל: לא קראתי את שניהם, את הקטע הראשון אני מכיר. תודה על התיקון ובנוגע לסוסים הטרוייאנים שלא החדרתי לשום מקום נדבר כבר במקום אחר. |
*פרג: גם גונב לי את הנשמה וגם מכניס לי סוסים טרויאנים למחשב?! בוש והכלם... צססס. |
*פרג: א’, אני כבר לא נושכת ולא שורטת. ב’, הקטע השני הוא מ’’עפיפונים’’ של רומן גארי. |
גל: אני מקווה שזה לא עד כדי כך נדיר. |
apoptygma: חשבתי עליך. |
גל: יור וולקום. |
נעה: המסר השני יותר תאם לכוונתי, תודה |
גל: ועכשיו אחרי שהבנתי: הקטע הראשון ממאה שנים של בדידות מאת גבריאל גארסיה מארקז. הקטע השני אם זכורני אינו מטעני הוא מהרוח בערבי הנחל. |
גל: קוראים לה פרג (לפחות בישראבלוג), היא נושכת שורטת וממש חמודה בשורה התחתונה. אם אני אכתוב מאיפה היא יש סכנה ממשית לחיי או לפחות לכמה מהדברים היקרים לי. |
נעה: מה שנכתב תחת רשימת פרג, מאין הוא? |
גל: הוא עדיין בהתלבטויות... |
Brutus: ומה עצמי עונה? |
הדף הבא |