גל: כאן הכל התחיל.
רונ: מייל,מסנג’ר זה
אאוט:)
גל: מסנג’ר או מייל?
רונ: חבל שרק לפעמים.
בכל מקרה
[email protected]
גל: לפעמים.
רונ: אז תחזור.
גל: גם אני
רונ: אני מתגעגעת לבלוג שלך לפעמים אתה יודע?
גל: לא קראתי את שניהם, את הקטע הראשון אני מכיר. תודה על התיקון ובנוגע לסוסים הטרוייאנים שלא החדרתי לשום מקום נדבר כבר במקום אחר.
*פרג: גם גונב לי את הנשמה וגם מכניס לי סוסים טרויאנים למחשב?! בוש והכלם... צססס.
*פרג: א’, אני כבר לא נושכת ולא שורטת.
ב’, הקטע השני הוא מ’’עפיפונים’’ של רומן גארי.
גל: אני מקווה שזה לא עד כדי כך נדיר.
apoptygma: חשבתי עליך.
גל: יור וולקום.
נעה: המסר השני יותר תאם לכוונתי, תודה
גל: ועכשיו אחרי שהבנתי:
הקטע הראשון ממאה שנים של בדידות מאת גבריאל גארסיה מארקז. הקטע השני אם זכורני אינו מטעני הוא מהרוח בערבי הנחל.
גל: קוראים לה פרג (לפחות בישראבלוג), היא נושכת שורטת וממש חמודה בשורה התחתונה. אם אני אכתוב מאיפה היא יש סכנה ממשית לחיי או לפחות לכמה מהדברים היקרים לי.
נעה: מה שנכתב תחת רשימת פרג, מאין הוא?
גל: הוא עדיין בהתלבטויות...
Brutus: ומה עצמי עונה?
הדף הבא