מישהי שאכפת לה: אני רוצה לעשות פרוייקט שיגרום לבנות שנמצאות בפרו אנה לרצות לצאת מהפרעות האכילה ויספק לאלו שרוצות לצאת עזרה ע"י אנשי מקצוע ובנות שיצאו מאנורקסיה שיכנסו ויהיו פעילים שם . אשמח אם תשתפי איתי פעולה איכשהו, אם את מעוניית: [email protected]
אנטי-אנה: אני היא - בהחלט. שלחי מיל ונדבר? (: *מחזיקה אצבעות בחוזקה שאת עוד פה בכלל*
אני היא בכל השמות: מחפש/ת שותפים? אני כאן.
נעמה: חברה שלי בדיוק חזרה מטיול של שבוע, בו היא רזתה באופן לא בריא, וקיבלה המון מחמאות מסבתא ואמא שלה. נכון שיש לה קצת משקל עודף, אבל זה הזכיר לי את הפוסט האחרון שלך ועשה אותי עצובה. ואני מצטרפת לכל מילה של דפנה.
דפנה: לא ניתן להגיב על הפוסט, אז אומר זאת כאן- את עושה עבודת קודש. אין לי מילים לתאר כמה שאת מדהימה
באבא-יאגא: לא באמת פה, רק עונה על שאלות.
עדיין מחפשת עמיתים\ עמיתות לקרב, אבל כבר לא מאמינה. לא באמת.
באבא-יאגא.: אז מודה, לוליטה, טעיתי. חבל לי. באמת. מקווה שתסתכלי על עצמך אחרת יום אחד, וטוב שלפחות יש לך חוש-הומור.
לוליטה: אממממ .. 6 בערך ? אז גיליתי שאני יכולה להכניס את הבטן :)
באבא-יאגא: מה הגיל שבו חשבת לראשונה על כמה את שמנה, לוליטה?
לוליטה: איזה מצחיק זה שאת אומרת שאני מכניסה את עצמי לזה .... בלי להבין שככה נולדתי... כמו שאת נושמת.. אני צריכה להוריד במשקל שלי . חייבת .
באבא-יאגא: תודה איו, כיף לקרוא תגובות כאלה. (:
איו: אני מעריכה מאוד את המאמץ שאת משקיעה בבלוג הזה, ומקווה שהוא יהיה פופולרי יותר כך שיגיע לבנות (ולא רק) נוספות.
באבא-יאגא: למקרה הבלתי-סביר שאחת מכן פתאום תרצה לצאת, וכדי שאחרות תדענה לא להיכנס לזה מלכתחילה, זה למה.
אם הסיכוי הקלוש הזה חשוב לי עד כדי כך שאקדיש לזה זמן בין שגרת-החיים הלחוצה שלי, זה אומר משהו על מידת האכפתיות שלי כליפן.
i will be perfect: מה שאת לא מבינה שגם בבלוג כמו זה - אנחנו נמצא מוטיבציה וטריגרים אז בשביל מה ? למשל בפוסט האלילה בעיני פרו אנה אני יכולה למצוא לך עד 10 משפטים שיחזקו לנו את ההפרעה ורק יתנו לנו מוטיבציה לרדת..
באבא-יאגא: את לא סתם מישהי, את מי שאת.
ואיך הפרטים האלה רלוונטיים בעינייך, אגב?
סתם עוד מישהי: את אומרתשאת אנורקסית לשעבר, בואי תדיקי... גיל, משקל,גובה. אולי תראי לנו שאפשר לצאת מזה! כי זה לא נראה ככה מבפנים