ataly: כן אז לספר? נו טוב העיקר שאני אראה משו אז המחנך שלי הבריז ובמקום להכיר מורים פשוט התנחלנו בחוץ. כל כך הכיתה שלי. בכל מקרה מצפה מאוד לסיפור ובהצלחה בשירות. ילדים קטנים זה.... לא נפחיד.
יעלה: היי,זבסדר שאת עסוקה, יש לך חיים מעבר לסיפור. אני פשוט מעריכה את הכתיבה שלך ומאחלת לך הצלחה רבה בהוצאה לאור. מקווה שנהנת בטיול, אמנם עשיתי את אותו טיול לפני 4 שנים, אבל אני בטוחה שעדיין קסום שם, מעורר השראה. ראית את הבחור החתיך שמשיט סירות חח?
להדרוש: דייי אני לא יכולה, כמעט שלושה שבועות, תחזרי בבקשהה ;-;
הקוראת המסורה: אז זה אומר שתסיימי את הסיפור תעלי אותו עד הסוף? אם כן אני קפצתי מהמקום! לתושבי גוש דן ראשון לציון הנגב וכו’ אנחנו איתכם! זה פיזית גם אני גרה בגוש דן...
בורחת מעצמי: בנות, אין לכן מושג עד כמה התגובות שלכן מחממות לי את הלב. באמת. לצערי הבלוג לא עבד לי עד היום (הצלחתי לסדר את זה!) ואני לא מתכוונת לחזור בקרוב. לבורחת מעצמי מגיע יותר מבלוג, ואני ממש קרובה לסוף, אז... קצת סבלנות ונראה, לא לאבד תקווה ^^
life is stupid: רגע, רגע, רגע, רגע..את מפסיקה לעלות את הסיפור? לתמיד? את מפסיקה לעלות סיפורים לתמיד?... את לא יכולה לעשות את זה!את לא יכולה לנטוש אותנו רק בגלל שתי זונות שלא נותנות לך כבוד! מה אני אעשה בלי הציניות והסיפורים שלך? רק את כתבת בדרך כזו!
:): נשמח מאוד אם תחזירי את הסיפור!! כמו רובן גם אני התרגלתי להיכנס כל מוצש לבלוג ואני ממש אוהבת את הסיפור ומקווה שתחזרי אני תמיד פה לחכות גם שנה שלמה ותומכת בכל החלטה שתעשי כי אני מבינה את ההרגשה :)
הקוראת המסורה: וגם אם יש סיכוי קלוש שתחזרי תודיעי לנו ישר אני אומרת לך חצי ישראל תקפוץ משמחה ותודה אם הקדשת מזמנך וקראת והבנת כמה את חשובה לנו :)
הקוראת המסורה: שתחזרי אפילו קלוש... תודיעי ישר ואני אומרת לך אני אקפוץ משמחה באמת אני נורא אוהבת את הכתיבה שלך היא לוקחת אותי למקום אחר... שבו אני מרגישה כיאלו אני אחת מהדמויות שלך אני יודעת שמה שרשמתי זה המון לקרוא אבל אני מקווה שתקראי ותביני כמה זה חשוב לי
רק עוד אחת: אם את שואלת אותי תעשי את האפשרות שאי אפשר להעתיק מהבלוג (לסמן עם העכבר), או שפשוט תהפכי אותו לפרטי למנויים בלבד. פשוט תנסי לדבר עם נציג שרות של ישרא
רק עוד אחת: בשנתיים וחצי(בערך) האחרונות, כל מוצ"ש הייתי נכנסת מיד לבלוג שלך לקרוא את הפרק, או לחילופין, אם לא הייתי מספיקה אז בשיעור ביום ראשון. את האמת? זאת הפכה להיות השגרה שלי. זה כ"כ לא בסדר מצד החרא שלקחה על עצמה את הזכות לגנוב את הסיפור שלך...
הקוראת המסורה: העלית... אפילו עשיתי מנוי בשביל לדעת מתי עלה פרק אני נורא אבל נורא אוהבת את הכתיבה שלך הוא מושלמת... אז רציתי לשאול יש סיכוי שתחזירי לפו את הסיפור ותחזרי לכתוב אותו כול מוצאי שבת את יודעת.. בשביל שיהיה לי מה לחכות... אני באמת נורא עצובה וגם אם יש סיכוי
הקוראת המסורה: זאת אני... ממקודם... :( תמיד פחדתי שתסגרי כיאלו ידעתי שזה יקרה אבל תמיד פחדתי שהיום הזה יגיע פחזדתי שבמוצאי שבת אני אכנס ולא יהיה פרק חדש... כמו עכשיו בשביל זה העסקתי את עצמי וכול יום שבת משעה 19:00 בדיוק אני כול 5 דקות נכנסת אל האתר שלך בשביל לראות אם
אז..: אז בסוף אין יותר פרקים?
בורחת מעצמי: תאמיני לי, זה הרבה יותר קשה לי משזה קשה לכן. אני אוהבת את הבלוג הזה ואת כל מה שבו, אבל אל תתייאשו. אני קרובה מאוד לסוף הסיפור ואחרי שאסיים אותו נראה מה יהיה...
הקוראת המסורה: אני קראתי את כול הסיפורים שלך כמה פעמים אנחנו לא רוצים ללחוץ עלייך אבל כולם נורא עצובים שאת פורשת כי את לפחות אצלי הסיבה שאני מחכה למוצאי שבת ואני יודעת שלא תאכזבי אותי אז אני מקווה שהקודים יעבדו בשביל שתעלי את הסיפור ואולי מתישהו את שתי הסיפורים תחזרי
גראס: אבל, הם, נשיקה, אבא, רומנטי, פרפור בלב, התעלפות, הלכתי...
גראס: אני כל כך סקרנית מה יהיה ההמשך עם המחלה שלה ועם ראיין ובעיקר מה יקרה כשהיא תגלה את האמת על בכל. ראיין שליטע!! קייטלין נסיחה ;-)
שלי :): דם כחול סגול? מה היא למען השם? אני מתחילה לחשוד שהיא חייזר או תוצר של ניסוי, ואבא שלה רוצה לפרסם את התגלית אבל האמא מפחדת שיעשו עליה ניסויים ובגלל זה הן בורחות... איזה תיאוריית קונספירציה אה? ;)
אלינור: אז תחשבי עליי רגע כי את לא חברה שבאה והולכת את ממש אחותי ואם אחותי הייתה הולכת פתאום הייתי בוכה וכשאני חושבת על כמה שאת חסרה לי אני בוכה. ואחרי כל צה שכתבתי אני מקווה שלפחות תתיחסי אליי...
הדף הבא