מִרְצֶדֶת

, 20:12 16/11/2009:

אולי התיאור מוצלח, אבל אני מבטיחתך
שהמצב עצמו הוא, אפעס, די מחורבן.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

, 22:54 16/11/2009:
נ.ב

תודה. את הנון האהובה עלי כאן, נדמה לי.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

, 20:13 16/11/2009:
אוי, אידי, אוף האינטרנט הזאתי, שביד אחת נותנת לי אנשים וביד השניה מהווה המרחק הבלתי נתפס, וביד השלישית גורמת לי להרגיש עד כמה אני חסרה .

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 14:23 16/11/2009:
כשמילים הן כמו כסף קטן, אני סופר אותן, בתקווה שיצטברו לדמי נסיעה עירונית.
לפעמים הייתה מגיעה אלי מילה שאיתה אפשר לנסוע רחוק ואפילו לקבל עודף...

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

, 20:17 16/11/2009:
הייתי צריכה לדעת שלתת לו כתובת לכאן יביא שוב את הימים הטובים שהמגיבים כאן מדברים אחד עם השני .


[גם את לא טומנת ידך בצלחת, את יודעת]

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 14:30 17/11/2009:
את מסמיקה אותי...

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 14:29 17/11/2009:
הו, תודה אידיום...  (אל תתאפקי...)

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

, 20:15 16/11/2009:

פעם הבאה צריך לצבור בישיבה.

בתחילת הלילה היתה לי מילה כזאת, ובזכותה נשארתי על הנסיעה הבין עירונית הזאתי, הולכת שוב ושוב לנהג ושואלת: הגענו? וכשהוא אמר לא, הולכת חזרה למקום שלי בסוף האוטובוס.
וככה כל הנסיעה וכשהגיעה השעה המאוחרת מספיק כדי שכבר לא ארצה להמשיך, וירדתי מהאוטובוס, ולא היה לי אלא לומר: נסיעה? הא. הרי הלכתי ברגל כל הדרך.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 14:31 17/11/2009:

כתבת גם למעני כקורא, וככזה למדתי הרבה על יכולת המסע שלך...

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^