(האתר שלי)
, 15:18 1/5/2005:
נכון את בוחרת איך להרגיש ועדין יכולה לחבק אותך באהבתי ולשלוח לך סל של חיבוקים http://www.millan.net/funp/40/bearhug.html#here
(האתר שלי)
, 15:26 1/5/2005:
בדיוק כתבתי פוסט על הבחירות שאנחנו עושים
טוב שאנחנו במצב של מודעות שלמה לדעת מי אנחנו
וגם שאנחנו למטה אנחנו יודעים שזה יכול להשתנות אם נבחר לשנות את מצבנו
ואני כותב בלשון רבים כדי להזכיר גם לי
(האתר שלי)
, 21:57 1/5/2005:
ועם כל המודעות והלמידה עליה, מספיק משהו קטן שישכיח את זה מאיתנו בקלות רבה כל כך...
לפחות מאיתי...
ועל זה כעסתי היום.
עלי...
(האתר שלי)
, 22:00 1/5/2005:
יצאתי.
אין ספק, יצאתי משם כמו טיל שלוח.
החשוב מבחינתי, הוא לזכור לפעם הבאה את הסיבות הלא נכונות שהכניסו אותי הפעם לבור הזה...
(האתר שלי)
, 18:26 1/5/2005:
תראי, לאחרונה (שנה בערך) בא לי לטלטל אותך ולשאול מה קורה פה? עד לאן אפשר להגיע בכתיבה ללא כתיבה? מה היה קורה אם היית רושמת את המילה? מה הצנזורה? את מתחרה במלה באמנות הכתיבה ללא כתיבה? איך אפשר בכלל להשתתף בצערך או בשמחתך אם את כבר לא מספרת כלום?
ולמרות העצבים הבלתי מרוסנים הללו, אני כמובן מאוד אוהבת להגיע לכאן (ולו בכדי להתעצבן) וגם יודעת שאת חזקה ומודעת וגם חכמה.
(האתר שלי)
, 22:06 1/5/2005:
מה לא ברור כאן?
היה פאקינג דה ז’וו שכמו כל דה ז’וו התברר שהוא בראשו של המתבונן בלבד ובלי שום קשר למציאות what so ever!!
וכל פעם שאת מטלטלת אותי עם הכתיבה ללא כתיבה שלי אני מרגישה כמו הסופרים הללו שאי אפשר להבין משפט שהם כותבים אבל כולם קונים את הספרים שלהם כדי להרגיש קצת חכמים ובטרנד.
יש עתיד!!
(האתר שלי)
, 20:15 1/5/2005:
יש לנו בחירה חופשית?
לפעמים כן..... רק אחרי שעוברים את מחסום
ההורמונים, אסוציאציות, מנטרות במוח, שערי הבורות וכו"....
אחרי המחסום לוקחים מרחק, מנתחים
והגענו לפה נוכל להחליט אולי על איך להרגיש ולהגיב.
וזה קשה מאוד ובל אפשרי.
בהצלחה לך בהחלטות בלא להיכנס לאותם בורות
בהצלחה לך להרגיש טוב
(האתר שלי)
, 22:16 1/5/2005:
מסכימה איתך.
ולכן , כאחת שעוברת בשנתיים וחצי האחרונות את הדרך שמנית למעלה , קשה לי לפעמים להבין איך למרות הכל, הדרך, ההבנה, ההפנמה, לקיחת המרחק והניתוח אני מוצאת את עצמי, במחי מילה שנאמרת , ממקום אחר לגמרי, ממשהו אחר לגמרי, באותו הבור הוותיק...
והנחמה הזמנית שלי היא, שהיציאה ממנו היום היא מהירה יותר מבעבר...
(האתר שלי)
, 00:07 3/5/2005:
כן ולא.
(ואני יודעת שאני נשמעת כמו שמעון פרס ;-))
כשאני בפנים הכל מרוכז בהוויה הכואבת וקשה לי עד בלתי אפשרי , להסתכל על עצמי מהצד ולראות את הרווח.
כשאני מתחילה לצאת לאט לאט מהבור, עדיין לא בחוץ אבל גם פחות בפנים, אני יכולה להתחיל ולראות את הלימוד של הפעם.
את עצם ההתמודדות עם הפחד והנצחון עליו.
(האתר שלי)
, 23:11 1/5/2005:
תארי לך שהחיים היו רק בכיוון למעלה?
אי אפשר
צריך גם לרדת לפעמים
איזה מזל שיש ירידה, כי אז אפשר למחרת להרגיש יותר טוב אפילו מקודם.
כזאת אנוכי...
תגובות לקטע: בחירה... הוספת תגובה חדשה
נכון את בוחרת איך להרגיש ועדין יכולה לחבק אותך באהבתי ולשלוח לך סל של חיבוקים http://www.millan.net/funp/40/bearhug.html#here
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
תודה יקירתי, על אין סוף הנתינה והאהבה שבך :)
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
בדיוק כתבתי פוסט על הבחירות שאנחנו עושים
טוב שאנחנו במצב של מודעות שלמה לדעת מי אנחנו
וגם שאנחנו למטה אנחנו יודעים שזה יכול להשתנות אם נבחר לשנות את מצבנו
ואני כותב בלשון רבים כדי להזכיר גם לי
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
ועם כל המודעות והלמידה עליה, מספיק משהו קטן שישכיח את זה מאיתנו בקלות רבה כל כך...
לפחות מאיתי...
ועל זה כעסתי היום.
עלי...
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
הוא לא הוא
הוא אחר
וגם אם הוא פועל כמו ההוא
זה מתוך סיטואציות אחרות
ועכשיו אחרי שעניתי על מה שאני הבנתי מהקריאה אצלך
אני אתקשר אליך
חיבוקים
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
את חכמה ומבינה שזה פשוט מפחיד!
ולא ברור לי איך את מוכנה להמשיך ולהסתובב איתי בכלל...
:))
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
מה לא ברור? הרשי לי לרענן את זיכרונך:
ספא רגליים?
כרטיסיים?
חוות התבלינים?
חוץ מזה אני סתם רוצה את הגוף שלך, אין למוח שום קשר לזה.............
יום מקסים לך
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אה, יופי, עכשיו אני רגועה...
:))
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
כמה מוכר.
אין מה לעשות לפעמים נזרקים לבור אבל החכמה היא לצאת מהררררררר
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
יצאתי.
אין ספק, יצאתי משם כמו טיל שלוח.
החשוב מבחינתי, הוא לזכור לפעם הבאה את הסיבות הלא נכונות שהכניסו אותי הפעם לבור הזה...
:)
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
תראי, לאחרונה (שנה בערך) בא לי לטלטל אותך ולשאול מה קורה פה? עד לאן אפשר להגיע בכתיבה ללא כתיבה? מה היה קורה אם היית רושמת את המילה? מה הצנזורה? את מתחרה במלה באמנות הכתיבה ללא כתיבה? איך אפשר בכלל להשתתף בצערך או בשמחתך אם את כבר לא מספרת כלום?
ולמרות העצבים הבלתי מרוסנים הללו, אני כמובן מאוד אוהבת להגיע לכאן (ולו בכדי להתעצבן) וגם יודעת שאת חזקה ומודעת וגם חכמה.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
מה לא ברור כאן?
היה פאקינג דה ז’וו שכמו כל דה ז’וו התברר שהוא בראשו של המתבונן בלבד ובלי שום קשר למציאות what so ever!!
וכל פעם שאת מטלטלת אותי עם הכתיבה ללא כתיבה שלי אני מרגישה כמו הסופרים הללו שאי אפשר להבין משפט שהם כותבים אבל כולם קונים את הספרים שלהם כדי להרגיש קצת חכמים ובטרנד.
יש עתיד!!
:))
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
האמת היא שאני בטוחה שיש עתיד :)
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
יש לנו בחירה חופשית?
לפעמים כן..... רק אחרי שעוברים את מחסום
ההורמונים, אסוציאציות, מנטרות במוח, שערי הבורות וכו"....
אחרי המחסום לוקחים מרחק, מנתחים
והגענו לפה נוכל להחליט אולי על איך להרגיש ולהגיב.
וזה קשה מאוד ובל אפשרי.
בהצלחה לך בהחלטות בלא להיכנס לאותם בורות
בהצלחה לך להרגיש טוב
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
מסכימה איתך.
ולכן , כאחת שעוברת בשנתיים וחצי האחרונות את הדרך שמנית למעלה , קשה לי לפעמים להבין איך למרות הכל, הדרך, ההבנה, ההפנמה, לקיחת המרחק והניתוח אני מוצאת את עצמי, במחי מילה שנאמרת , ממקום אחר לגמרי, ממשהו אחר לגמרי, באותו הבור הוותיק...
והנחמה הזמנית שלי היא, שהיציאה ממנו היום היא מהירה יותר מבעבר...
ותודה רבה, מרגישה הרבה יותר טוב :)
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אני מבינה אותך לגמרי, לפעמים הבור מכוסה היטב ולא שמים לב שאנחנו תוך שנייה נמצאים שם.
כשאת שם בתוך הבור, את רואה גם רווח מהשהייה שלך שם?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
כן ולא.
(ואני יודעת שאני נשמעת כמו שמעון פרס ;-))
כשאני בפנים הכל מרוכז בהוויה הכואבת וקשה לי עד בלתי אפשרי , להסתכל על עצמי מהצד ולראות את הרווח.
כשאני מתחילה לצאת לאט לאט מהבור, עדיין לא בחוץ אבל גם פחות בפנים, אני יכולה להתחיל ולראות את הלימוד של הפעם.
את עצם ההתמודדות עם הפחד והנצחון עליו.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
תארי לך שהחיים היו רק בכיוון למעלה?
אי אפשר
צריך גם לרדת לפעמים
איזה מזל שיש ירידה, כי אז אפשר למחרת להרגיש יותר טוב אפילו מקודם.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
זה גם משהו שאני שוכחת כשאני בתוך הבור...
אוףףףףףףףף
ולשמחתי, העליה היתה מוקדם יותר מיום המחרת :)
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
נפלא :)))
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
איך אומרים החכמים שסובבים אותנו?
זה לא הוא, זה הרי את...
אני לא מנסה להיות גמכן חכם
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
ובמקרה הזה, זה היה לגמרי אני.
pure and simple.
ואתה לא צריך לנסות, כי אתה כזה ממילא :)))
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
תודההההה:))
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
זו באמת תמיד בחירה?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
הוספת תגובה חדשה: