החיים שמתחת לחיים

תגובות לקטע: להשתנות תמיד הוספת תגובה חדשה

(האתר שלי) , 11:57 15/10/2006:
ידעה איפה ללמוד, חתולוביץ’ :-)

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה

(האתר שלי) , 12:00 15/10/2006:

קיטי , 12:02 15/10/2006:
איזו קטנה!
אני לא יודעת בדיוק כמה מיציניוּ, אבל בחורף היא תהיה בסביבות 5 (לא שרואים עליה. היא קטנה וגורית כמעט כמו בהתחלה, למעט התרחבות קלה באזור המותניים).
גם אצלנו ירד גשם שוטף, ודי הרבה זמן, והרחוב נמלא ריח כזה של אדמה רטובה וסתיו. נהגי האוטובוסים לא שמו לב שהגיע הסתיו באופן רשמי, וטמפרטורת המזגן עדיין נשארה 10 מעלות.

לעומת זאת, הפקקים שמו גם שמו (לב). עוד

המיץ הקטנה התעניינה רק במקצת בגשם. ישבה בחלון והתבוננה במכוניות שעושות ויש במים.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה

קיטי , 12:03 15/10/2006:
*בת* כמה.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 12:36 15/10/2006:

מי זאת מיציניו?

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

תלתול , 13:10 15/10/2006:
מה ’ס’תומרת?
על מי עוד אני יכולה לדבר?

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

תלתול , 13:10 15/10/2006:
*היא* יכולה לדבר....

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 13:15 15/10/2006:

ככה פתאום, שם חדש? אבל כמו שתנינה אומרת, צריך למדוד את השם!
נחמד שתלתול מגיבה כאן. נראה לי שהיא, חתולוביץ’, טושטוש, נדב, לילה, גידי ומילי יכולים להקים קומונת חתולים.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

קיטי , 13:17 15/10/2006:
נמדד, ואפילו לא היה צריך לקצר מכפלת.
תול קיבלה הרבה שמות חדשים לחורף שלא יהיה לה חלילה קר. וללילה יהיה לה פוך.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 13:20 15/10/2006:

שתתחדש. אני בעד שמות מרובים, כמו שיכולה להעיד חתולוביץ’ - חתולילולי - תולון - נונה - ז’וז’ה - בוג’ונת - וכן הלאה.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

לילה , 13:23 15/10/2006:
אצלי כבר הרבה זמן הם שושנה (כמו בשיר..."היה ים סוער...") ללילה ושושני לנדב. יש גם תות, קוט, פשולולו ועוד הרבה אילתורים בזמן אמת...

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 13:25 15/10/2006:

היה היו לפני שנים שני שושנים, שני שושנים...

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 12:36 15/10/2006:
"והרחוב נמלא ריח כזה של אדמה רטובה וסתיו" - איזה יופי... :)

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 12:07 15/10/2006:
שיר מאד מתאים ליום כזה הפכפך ומסמל התחדשות של חורף.
(ועם זאת, נדמה לי שאנחנו קצת מגזימים, כי עוד לא ראינו חורף של ממש).
הם מומחים בעיניינים האלה, החתולוביצ’ים.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה

(האתר שלי) , 12:37 15/10/2006:
מומחים בכול...

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 13:11 15/10/2006:
בהחלט.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 13:16 15/10/2006:

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 12:09 15/10/2006:
אני שמחה שסוף סוף יצא לנו להיפגש באייקון, גם אם זה היה לשלוש שניות.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה

(האתר שלי) , 12:37 15/10/2006:
גם אני שמחתי!
יחסית למשך הזמן הכולל שהייתי באייקון השנה, זה גם לא היה כל כך קצר...

.
ואגיד שוב, את נראית מצוין.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

ג’וליאנה (האתר שלי) , 12:30 15/10/2006:
איזה שיר מענג.
בלי קשר. לא בטוחה שראית את הפוסטולדת שהכנתי לך אז מצרפת קישור.
http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=223913&blogcode=4999438
אחרי החגים מוצלח לך...

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה

(האתר שלי) , 12:40 15/10/2006:
גם לך!
ובאמת לא ראיתי, וזה נורא כיף עכשיו, כמו מתנה מאוחרת אחרי שנגמרו כל החגיגות... תודה, נשמה

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

איתי() , 12:50 15/10/2006:
בשבילי זה שיר של געגועים סוערים (אני נוח להכנע לגלי נוסטלגיה) - גדלתי על התקליט הזה, מגיל אפס כמעט, והשיר הזה ספציפית מזכיר לי את הקבוץ עם החורפים האמיתיים שהיו בו, לפני החורפים הקיציים של תל אביב. וגם כל מיני כלבים הוא מזכיר לי, השיר הזה.
יומולדת שמח, לי.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה

(האתר שלי) , 12:54 15/10/2006:

וואו. הצלחת להעביר משב רוח מהחורפים האלה במילים.
ותודה, איתי.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

לילה , 12:51 15/10/2006:
או... הייתי כבר צמאה לפוסט שלך... שבוע בפקולטה למדעי הגעגועים...

(לא הספקתי לחזור אתמול... אז נדבר בהמשך...)

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה

(האתר שלי) , 12:55 15/10/2006:
הו!

אבל הייתה גם קצת פקולטה למדעי החיבוק...

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

eln (האתר שלי) , 14:22 15/10/2006:
לא מכיר את השיר, אבל אין לי ספק שכדי להתקיים צריך לדית איך להשתנות תמיד.
יותר נכון, צריך לדעת איך לחיות בשלום עם ההשתנות המתמדת

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה

(האתר שלי) , 14:28 15/10/2006:
כן. בשביל להתקיים, ובפרט כדי לחיות טוב.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 14:29 15/10/2006:
למה אתה כבר לא קפיטלי באותיות שלך?

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

eln (האתר שלי) , 14:31 15/10/2006:
סתם, יותר מחבב אותיות קטנות. קז’ואלי שכזה

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 14:34 15/10/2006:

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

, 00:20 16/10/2006:

איזה יופי של גשם, רוח של התחדשות (-:
אייקון היה נהדר, הרבה תכני באפי, פשוט תענוג!

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה

(האתר שלי) , 08:55 16/10/2006:

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 06:28 16/10/2006:

אני עשיתי דוקטורט בפיזיקה, ועכשיו אני יודעת איך להתמקם מול מפזר החום באופן אופטימלי כדי ששטח הפנים הגדול ביותר שלי יחומם, וגם תום יישאר קפוא. אני מעבירה שיעורים פרטיים אם חתולוביץ’ צריכה.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה

(האתר שלי) , 08:56 16/10/2006:
LOL
חתולוביץ’ עצמה היא גוף חימום קטן וגרגורי. כדאי שנשמור עליה מהשפעתך המסוכנת

.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

Nilly , 16:01 17/10/2006:
אוה, כמה יפה.

"איך הצבעים משתנים כשגשם מתחיל לרקוד" - ממש אפשר לראות את התמונה הזאת, איך כל צבע מקבל גוון טיפה יותר כהה וטיפה יותר אפרפר ממה שהיה לו לפני העננים, אבל מצד שני גם נראה קצת יותר חגיגי וקצת יותר נוצץ, כי זה לא רק עננים, כי הגשם רוקד (וזה בדיוק מה שהוא עושה! כל טיפה היא צעד, וביחד זה ריקוד).

ו"איך הצללים משתנים כשהלילה מתחיל לנדוד" - לא רק כשהלילה יורד, אלא גם כשהו מתחיל לחלוף, וכשמתחיל אור אחר בחוץ - הצללים בשתנים בכל אחד מהשלבים הללו, לא רק כשהם מופיעים בפעם הראשונה. איזה יופי של דיוק.

וכמובן, "כדי להיות יש ללמוד איך להשתנות תמיד". איזה יופי.

וmeMeME קטן, אם יותר לי - המשפט האחרון והמקסים הזה אפילו מתקשר לי קצת להרצאה שלי מהשבוע שעבר.

(כן, אני נורא אוהבת גשם. בכלל, אני נורא אוהבת שיש מזג אוויר בחוץ.)

אוה, וחשבתי שחתולוביץ’ נולדה עם הידע הזה מראש, והלכה להקים איתו פקולטות. אבל אולי היא היתה חייבת לקבל את התואר באופן "רשמי", בכל זאת? הממ.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה

(האתר שלי) , 16:10 17/10/2006:
צודקת, היא נולדה עם דוקטורט בהתלטפות, ועוד כשזנבה היה גדול ממנה היא לימדה את כולם... :)
השיר נפלא, חבל שאני לא יכולה להשמיע לך את המוזיקה.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

Nilly , 16:25 17/10/2006:
"כשזנבה היה גדול ממנה" נשמע כמו חידה בלוגיקה, כי אם הזנב הוא חלק ממנה, איך הוא יכול להיות יותר גדול מכל כולה?

ואני באמת צריכה למצוא את השיר הזה - מאוד מסקרן אותי לשמוע את המנגינה שלו, כי היא נראית לי כאן כמו מרכיב שיוכל מאוד להשפיע על הרגש של השיר כולו - כאילו היא התגובה למילים האלה, לדרישה או תקווה או תובנה או כיסופים או כולם ביחד שנמצאים במילים.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 16:31 17/10/2006:
המוזיקה נורא מסעירה ומרגשת, וה"מיד" של ה"להשתנות תמיד" עולה גבוה. אני אבדוק אם יש לי את זה על דיסק ואם כן אני אוכל להמיר ל-mp3 ולשלוח לך.
חזי ואני פשוט גורסים שיש בחתולוביץ’ שתי ישויות, קרי שלזנב יש אישיות משלו (אחרת למה הוא מצליף לה בפרצוף?!) ולכן כשאמרתי שזנבה גדול ממנה, התכוונתי לחלק בה שאינו זנב... :)

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

Nilly , 16:37 17/10/2006:
אוה, תודה אפילו רק על הכוונה!

והממ, אם הזנב הוא בעל אישיות משלו, זה אומר שהם מנהלים דיונים וויכוחים ומה אם היא רוצה להתלטף מלפנים אחורה ואילו הזנב מעדיף מצד לצד? מנסים בבתאחת? פעם ככה ופעם ככה? זה מה שדורם להצלפות? אוה, ולזנב יש תואר משל עצמו, בנוסף? אולי חתולוביץ’ היתה המתרגלת שלו? איך זה לתרגל מישהו שיכול להצליף בך באופן פתאומי?

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 16:41 17/10/2006:
את זוכרת את soap?
בא לי להגיד all these questions and many others will be answered in the next episode of "the tell-tale tail"

וחוץ מזה - את עושה לי להתגעגע אליה, אוף!

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

Nilly , 16:59 17/10/2006:
אוה, מעולה - עם מוסיקת הרקע ההולמת, כמובן.

וצר לי, אבל אני לא מוכנה להתחרט על גרימת געגועים שכאלה. אם כבר, אז להפך - אני גאה.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 17:00 17/10/2006:

א-ני אתפוס את החתולה הזאת! ואת הזנב הזה!!!

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

Nilly , 17:05 17/10/2006:
הי, עכשיו זה נשמע כמו גרגמל, "יום אחד אני עוד אתפוס אתכם, ו*אז* תראו!". ההבדל הוא, כמובן, בצד בו נמצא החתול.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 17:07 17/10/2006:

אני לא יודעת מה גרגמל רצה לעשות, אבל אני רוצה לתפוס אותה בשביל ללטף ולנשק...

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

Nilly , 17:10 17/10/2006:
הוא רצה לאכול אותם. ברגע ששמים מרכות מסביב, זה מתאים לתיאור של מה שאת רוצה לעשות לחתולוביץ’, לא? ל"אכול" אותה?

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

(האתר שלי) , 17:11 17/10/2006:

כן.

הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^

הוספת תגובה חדשה: