בא עם גרביים (האתר שלי)
, 21:21 22/2/2007:
אולי פשוט זהו אפס עם אופציה ליותר..
או שזו פשוט קידומת לאזור החיוג שלו.
ת’יודע מה? נתת לי עכשיו רעיון ל"אתגר החריזה"
זהו נושא מצויין לאתגר, חושב שתוכל לחרוז את זה?
אפנה לאיתי לקבל הסכמתו להתקרבן למען האתגר.
(האתר שלי)
, 21:46 22/2/2007:
בסוף השם של איתי יש סוגריים
ואם מסתכלים טוב זה יכול להיות גם כפיים
העניין הוא,
שאחרי כמה משקאות כל העסק מזכיר לי פות
פות ומשקאות זה חרוז צולע
ואת זה כל אחד או ילד יודע
איתינראה לי בחור טוב
אחחד כזה שרק צריך מישהי לאהוב
בפעם הראשונה שנכנסתי לבלוגו חשבתי שיש עדיין אנשים טובים בגיהנום
כי התרגשתי מהתמונה הנפלאה של וויטס טום.
הבית הבא יהיה מאולץ
וייגמר בשורה השניה כמו נפץ
בעצם,
השורה הרביעית
חשובה כמעט כמו החמישית
יודע מה,
הכי חשוב שאיתי חי ונושם
ובינינו,
זה לא משנה מה הוא שם אחרי השם
מצידי שידביק שם כוכבית או שטרודל
ואני עדיין אחזור ואקרא אצלו
כמו פודל
אידה נודל
פודל
פודל
פו-דל
מה עוד מתחרז עם פודל
חוץ מנודל?
אולי אפשר יההי להמציא מילה חדשה?
ככה,
וללמד את כל המשפחה:
חנדוגל
לא,
זה אומנם מתחרז עם פודל כמו
שיפודל וחוגל וקנדוגל
אבל כמו שכנראה אין משמעות לסוגריים המדוברים
ככה אפשר לשבת ולכתוב במשך שעות שירים בחרוזים מאולצים
(האתר שלי)
, 00:49 23/2/2007:
חשבתי קצת על הסוגריים ומה שהבנתי שבד"כ אנשים אומרים בסוגריים את מה שקשה לתחבר, אם יש מילה כזאת. או בעצם הם נותנים שם קצת סאבטקסט על המשפט שקדם.
אז מה שאיתי בעצם עשה (ושוב, יכול להיות שפשוט השם "איתי", היה תפוס), הוא גרם לנו להבין שאיתי זה איתי וזה הכל ואין לו משהו נוסף ומשמעותי חוץ מלהגיד - היי, אני איתי וקחו את זה. לפנים.
ולגבי המה שתיתי- היי, כמעט הכל.וזה מה שעושה לי רע (וטוב).
בא עם גרביים (האתר שלי)
, 01:32 23/2/2007:
זה יפה זה, האמירה הזו שלך על הסאבטקסט.
באותו הקשר נזכרתי במאיר אריאל שאמר:
"לא יודע מה הוא רצה בעצם להביע, אני רק המשכתי את עצמי בקוניאק להטביע"
וגם הוסיף באותו שיר כאב:
"בסוף כל משפט שאתם אומרים בעברית יושב ערבי עם נרגילה אפילו אם זה מתחיל בסיביר או בהוליווד עם הבה נגילה"
אז כנראה שגם בסוף כל מלה יש סוגריים והם רייקים..
איתי()
, 22:08 23/2/2007:
יפה. בלי לדעת את ההיסטוריה של זה עלית על משהו די קרוב.
(זה לא קשור לכך שהכינוי היה תפוש, כי זה לא הכינוי שלי. אני רק משתמש בו בתגובות).
אני לא יודע אם לרשום את הסיבה האמיתית, כי אז זה ימנע את הניחושים.
(האתר שלי)
, 19:14 22/2/2007:
ולגבי חריזה. קניתי היום ת’חדש של שרית חדד. שהוא מעולה אגב. סתם נו, היא פלטה משהו ברדיו אחרי שהשדר או השדרן אמר "קובי אוז גילה אותה בטבריה" (אגב, הוא היה מרוצה שהוא משתף את המאזינים שזוחלים בפקק במידע המיותר). ואז היא שרה המאפנה הזאת חמש שש שורות עם חרוזים מאולצים. שקלתי לארוז תיק ולנסוע לטבריה ולדאוג שהאווז הקטן לא יגלה עוד אף אחת כזאת. בטבריה. אי יאי אי.
בא עם גרביים (האתר שלי)
, 21:25 22/2/2007:
שנים לא סבלתי את התופעה ה"חדדית"
עד שנתקלתי בשרית בתוכנית ריאלטי בערוץ Y.
היא שובצה להיות שבועיים אומנת ל 4 ילדים במשפחה באור עקיבא, ויצאה גדולה. התגלתה שם קסם של בחורה, בן אדם חם, עם חמלה צניעות ולב רחב,
וואלה קנתה אותי,
את המוסיקה והמילים שלה לא היא כותבת וזה כבר סיפור אחר..
בַּיִם
תגובות לקטע: מתנדב לאתגר החריזה הוספת תגובה חדשה
תגיד לי ידידי, לגבי איתי(), מה הסיפור עם הסוגריים? ככה לזלזל בסוגריים?
זה מין מבחן רורשך או שבאמת אין משמעות למה שנכתב בפנים. או שאולי פשוט איתי היה תפוס?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
אולי פשוט זהו אפס עם אופציה ליותר..
או שזו פשוט קידומת לאזור החיוג שלו.
ת’יודע מה? נתת לי עכשיו רעיון ל"אתגר החריזה"
זהו נושא מצויין לאתגר, חושב שתוכל לחרוז את זה?
אפנה לאיתי לקבל הסכמתו להתקרבן למען האתגר.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
בסוף השם של איתי יש סוגריים
ואם מסתכלים טוב זה יכול להיות גם כפיים
העניין הוא,
שאחרי כמה משקאות כל העסק מזכיר לי פות
פות ומשקאות זה חרוז צולע
ואת זה כל אחד או ילד יודע
איתינראה לי בחור טוב
אחחד כזה שרק צריך מישהי לאהוב
בפעם הראשונה שנכנסתי לבלוגו חשבתי שיש עדיין אנשים טובים בגיהנום
כי התרגשתי מהתמונה הנפלאה של וויטס טום.
הבית הבא יהיה מאולץ
וייגמר בשורה השניה כמו נפץ
בעצם,
השורה הרביעית
חשובה כמעט כמו החמישית
יודע מה,
הכי חשוב שאיתי חי ונושם
ובינינו,
זה לא משנה מה הוא שם אחרי השם
מצידי שידביק שם כוכבית או שטרודל
ואני עדיין אחזור ואקרא אצלו
כמו פודל
אידה נודל
פודל
פודל
פו-דל
מה עוד מתחרז עם פודל
חוץ מנודל?
אולי אפשר יההי להמציא מילה חדשה?
ככה,
וללמד את כל המשפחה:
חנדוגל
לא,
זה אומנם מתחרז עם פודל כמו
שיפודל וחוגל וקנדוגל
אבל כמו שכנראה אין משמעות לסוגריים המדוברים
ככה אפשר לשבת ולכתוב במשך שעות שירים בחרוזים מאולצים
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
הי כרוב אפשר קצת מהמשקה הזה שלך שמשפיך פנינים כאלו?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
חשבתי קצת על הסוגריים ומה שהבנתי שבד"כ אנשים אומרים בסוגריים את מה שקשה לתחבר, אם יש מילה כזאת. או בעצם הם נותנים שם קצת סאבטקסט על המשפט שקדם.
אז מה שאיתי בעצם עשה (ושוב, יכול להיות שפשוט השם "איתי", היה תפוס), הוא גרם לנו להבין שאיתי זה איתי וזה הכל ואין לו משהו נוסף ומשמעותי חוץ מלהגיד - היי, אני איתי וקחו את זה. לפנים.
ולגבי המה שתיתי- היי, כמעט הכל.וזה מה שעושה לי רע (וטוב).
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
זה יפה זה, האמירה הזו שלך על הסאבטקסט.
באותו הקשר נזכרתי במאיר אריאל שאמר:
"לא יודע מה הוא רצה בעצם
להביע,
אני רק המשכתי את עצמי
בקוניאק להטביע"
וגם הוסיף באותו שיר כאב:
"בסוף כל משפט שאתם אומרים בעברית
יושב ערבי עם נרגילה
אפילו אם זה מתחיל בסיביר
או בהוליווד עם הבה נגילה"
אז כנראה שגם בסוף כל מלה יש סוגריים והם רייקים..
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
יפה. בלי לדעת את ההיסטוריה של זה עלית על משהו די קרוב.
(זה לא קשור לכך שהכינוי היה תפוש, כי זה לא הכינוי שלי. אני רק משתמש בו בתגובות).
אני לא יודע אם לרשום את הסיבה האמיתית, כי אז זה ימנע את הניחושים.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אה, זה משהו עם זה שאתה רוצה שכל אחד ייתן את הפרשנות שלו. זה בסדר.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
ולגבי חריזה. קניתי היום ת’חדש של שרית חדד. שהוא מעולה אגב. סתם נו, היא פלטה משהו ברדיו אחרי שהשדר או השדרן אמר "קובי אוז גילה אותה בטבריה" (אגב, הוא היה מרוצה שהוא משתף את המאזינים שזוחלים בפקק במידע המיותר). ואז היא שרה המאפנה הזאת חמש שש שורות עם חרוזים מאולצים. שקלתי לארוז תיק ולנסוע לטבריה ולדאוג שהאווז הקטן לא יגלה עוד אף אחת כזאת. בטבריה. אי יאי אי.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
ראה שירשור חדש למטה
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
שנים לא סבלתי את התופעה ה"חדדית"
עד שנתקלתי בשרית בתוכנית ריאלטי בערוץ Y.
היא שובצה להיות שבועיים אומנת ל 4 ילדים במשפחה באור עקיבא, ויצאה גדולה. התגלתה שם קסם של בחורה, בן אדם חם, עם חמלה צניעות ולב רחב,
וואלה קנתה אותי,
את המוסיקה והמילים שלה לא היא כותבת וזה כבר סיפור אחר..
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
הוספת תגובה חדשה: