|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
מדריך הזהויות
 רשתות מחשבים זה דבר נפלא.
האני האמיתי הוא אדם עם מעצורים ועכבות, והרבה פעמים אני לא יכול לפרוק את כל מה שאני מרגיש. ואז גיליתי שברשתות מחשבים (גם לפני שהאינטרנט היה זמין לכולם), הייתי יכול להמציא זהויות חדשות ולהוציא כל מיני דברים שלא הייתי יכול לומר במציאות.
זה נורא שימח אותי.
רוב האנשים לא צריכים יותר מזהות אחת או שניים, אבל לי יש ממש פיצול אישיות אינטרנטי.
יש כמה אנשים שמתבלבלים עם הזהויות שלי. הזכרתי חלק גדול מהן בסיפור הראשון שכתבתי אי פעם - "אל תתבייש להפתח, אני תמיד אוהַב אותך כמו שאתה". ועכשיו לראשונה אני מספק רשימה מסודרת של כולן.
1
הזהות שהכי קרובה לחיים האמיתיים, שאני לא מתבייש שאנשים שמכירים אותי מהמציאות יכירו אותה. איתה אני כותב באתרים כמו עין הדג או תפוז. זהות נחמדה אבל קצת חסרת פלפל.
2
הזהות של Undernet. לא בשימוש.
3
הזהות של Dalnet. לא בשימוש.
4
הזהות שבה אני מנסה להתחיל עם בחורות (לא מהבלוג). די קרובה לזהות מס. 1
5
זהות עם סוד אפל. אינה קיימת יותר.
6.x
הזהויות שלי באתר הגיקים Slashdot, ששם הכרתי את הנערה מקנדה. יש לי המון המון חשבונות שם (הייתי נורא משועמם). עכשיו אני בקושי כותב שם. הזהות היחידה משם שמקושרת לכאן בצורה ציבורית היא זהות 6.4, אבל אני לא כותב שם יותר.
7.0
הזהות הראשונה שלי בישראבלוג. החלק חסר הבטחון והריגשי יתר-על-המידה שלי. בדרך כלל אני כותב שם על הדייטים שלי. זה נוח לכתוב שם ואז לשלוח לינק לשוקי ובוקי, במקום לספר לשניהם בנפרד את הסיפור.
כבר קרה ששלחתי לקוראים שלי תגובה דרך זהות 7.0 בטעות, והם לא שמו לב או לא קישרו. מי שיש לו גישה לשתי הזהויות יכול הרבה פעמים לראות איך הסיפורים משלימים אחד את השני. למרבה הצער, האנשים המועטים שגילו את שתי הזהויות לא מעריכים את הפריבילגיה הזו.
7.1
הזהות של קוטר, לכל מי שלא ידע.
נוצרה אחרי שמישהי העליבה את 7.0, ונורא רציתי לחבוט בה אבל לא רציתי לעשות את זה אצל 7.0, שאמור להיות רגיש.
הזהות מופיעה גם באתרים הבאים:
תפוז
Look4Love
OkCupid (הפרופיל נוצר עוד בתקופה שהייתי מחפש סטוצים)
8.0
הזהות בה אני כותב חלק מהסיפורים שלי. חומר קריאה מומלץ ביותר!
10
הזהות העתידית של רונית, שתהיה הולוגרמה בצורת נערה מהממת מצד אחד, ודומה לי מצד שני. היא תמיד תופיע בריקודי עם אם לא יהיה לי עם מי לרקוד, ואחר כך הרוקדים יכירו אותי בתור האחד שתמיד רוקד עם הבחורה הכי יפה מהריקודים (היא כמובן לא תסכים לרקוד עם אף אחד אחר).
היא מוזכרת בסיפור הזה. אני רוצה לצייר אותה מתישהו..
| |
אני כזה אוטופיל!
אני מצטער, אבל אני סובל מאוטופיליה: יש לי דחף לבצע מעשים מגונים במכוניות (זאת אומרת: לא בתוך מכונית, אלא למכונית עצמה).
אני מקווה שאתם לא שונאים אותי יותר מדי על זה.
אם מישהו אונס מכונית, אתם חושבים שאחר כך שופטים אותו בבית דין לעברות תנועה?
| |
איך להבריח אותי מהבלוג שלכם, גרסה 2
האמת שחשוב לי שאנשים ידעו מה ממש מפריע לי בבלוג שלהם, אז אני אכתוב את זה עוד פעם, אבל הפעם בגרסה מקוצרת, לא צינית, שאני מקווה שלא תעליב אנשים הפעם, בניגוד לפוסט הקודם בנושא, שצונזר, ;)
שימו לב שבניגוד לפוסט של בלוגים שגורמים לי לקטר, הפוסט הספציפי הזה מתאר מאיזה בלוגים אני לגמרי אמנע (בפוסט המקושר מתוארים בלוגים שסתם יגרמו לי לחרוק שיניים).
אני לא אכתוב על התוכן של הבלוג כמו קודם, כדי שאף אחד לא יניח שאני רוצה שתשנו את סגנון הכתיבה שלכם בשבילי (אבל קחו בחשבון שאני מקנא ברוב האנשים שכותבים על מערכות היחסים שלהם, בין אם הן תקינות או לא, וקשה לי לקרוא את הבלוג שלהם - למרות שיש יוצאי דופן).
אבל על העיצוב של הבלוג אני אכתוב:
יש אנשים שמגדירים שהרשימה שלהם תופיע משני צידי הבלוג, ואז ממלאים אותה בתמונות ענקיות. מה שיקרה זה שיופיעו על המסך שתי עמודות רחבות מאוד של הרשימות, והטקסט של הבלוג עצמו ימחץ בין שתיהן ויופיע בתוך עמודה צרה ומסכנה. אני לא יכול לקרוא את זה – זה עושה לי קלסטרופוביה.
חלוקה לפסקאות זה מאוד חשוב. רוב הסיכויים שאני לא אקרא בלוג שבו כל פוסט מורכב מגוש ענק של טקסט (אלא אם מדובר בבלוג של מישהי ששתתה איתי קפה).
תלחצו על Enter מדי פעם – לא יזיק (כמובן, לא ללחוץ על Enter יותר מדי פעמים, כמו בסוף כל משפט. זה גם לא רצוי).
יש אנשים, בעיקר ילדות בגילאי 10-15, שממלאים את הפסקאות בשלוש נקודות או אותיות שחוזרות על עצמן ("אנשימיםםםםםםםםםםםםםם! אני כותבת מבצפר!!!"). זה ממש עושה שחור בעיניים ואני כנראה לא אחזור לבלוג שנראה ככה (אם כי בפעם האחרונה שכן רציתי לחזור לבלוג כזה בשביל להעיר לכותבת על הבעיה, ראיתי שהבלוג שלה נעלם, כנראה בגלל שיריב מחק לו אותו בגלל הספאם שהיא שלחה בתגובות לאנשים)
בסדר? תודה שהקשבתם!
| |
אני כזה הומופוב!
אין לי בעיה עם הומואים, כל עוד הם לא מנסים להתחיל איתי. אבל כל פעם שגבר שאני מכיר נוגע בי (בדרך כלל נגיעה כזו ביד, מהסוג של "הי! ראית שהגיעו הציונים באלגברה!"), אני מפחד שאולי אותו אדם חס-וחלילה נמשך אלי! גם בבריכה, כשאני שוחה אני מקווה שאף גבר לא מסתכל עלי יותר מדי. בנות אמנם לא נמשכות אלי בדרך כלל (אלא הם הן מבוגרות ונשואות), אבל אני פוחד מהבנים שהם סוטים מספיק בשביל להתאהב בי.
| |
 אני כזה פדופוב!
קראתי כל כך הרבה סיפורים על פדופילים ושטויות כאלה, שזה השפיע עלי קשות, וגרם לי להיות בצד השני של הסקלה: מישהו שמפחד מילדים.
כל פעם שאני רואה ילדים קטנים באיזור שלי, אני מדמיין את ההורים שלהם מסתכלים עלי וחושבים "אוי ואבוי, מי זה הבחור המוזר הזה שהולך כאן? רק שלא יגע בילדים שלנו!".
המראה של ילד קטן שמתקרב אלי יכול לגרום לי אי-נוחות (אלא אם זה מישהו שאני מכיר, אבל אני בקושי מכיר). למשל, לפני כמה זמן בדקתי ברחוב רינגלבלום איזו חנות שהיתה סגורה ומישהו שיפץ אותה, ואיזו ילדה התקרבה גם לאותה חנות בשביל להסתכל. מצאתי את עצמי מתרחק משם – החלק של המוח שלי שעושה פעולות בלי לחשוב הרבה (החלק של הרמה הנמוכה) פקד על הרגליים שלי להסתלק.
| |
כללי אתיקה
היום חרגתי מכללי האתיקה שקבעתי לעצמי, אחרי שצעקתי בבלוג של מישהי בת 10 שלא כותבים "יחשוב" בגוף ראשון. (התגובה שלה היתה "אתה באמת קוטר". היא בכלל בת 10 או שהיא פיקציה? כנראה שלעולם לא נדע כי הבלוג שלה לא קיים יותר).
אבל עוד לא פרסמתי את הכללים האלה, אז עכשיו אני אפרסם אותם כדי למנוע עוד צרות.
אני קובע את כללי האתיקה האלה בגלל שזה הבלוג השני שלי (זהות 7.1), וזה לא יהיה בסדר אם אני לא אגביל את עצמי. יש לי תודעת מוסר מאוד גבוהה, אני מאמין.
בכל אופן, הנה הכללים:
1. אני לא מתכוון להגיב לבלוג של אף אחד, אלא אם אותו אחד הגיב לבלוג שלי (וזה בהנחה שהוא לא מגרש אותי אחר כך ;) או - אלא אם זה ממש חשוב! הכלל הזה מתייחס רק לבלוגים מהאתר הזה. זהות 7.1 תורשה להתקיים בשאר חלקי האינטרנט)
2. אני לא מתכוון להגיב לבלוג של מישהו אם כתבתי לו כבר תחת הזהות הראשונה שלי כאן (שהיא זהות 7.0). אם כי לא נראה לי שזה יקרה. יש כאן כל-כך הרבה אנשים ובינתיים לא היה מישהו שמכיר את הבלוג הראשון שלי שהגיב גם בבלוג הזה, וטוב שכך.
3. אני לא מתכוון להתייחס בצורה שלילית אל בלוגים ספציפיים כאן. כמובן שאני מתכוון לומר שיש כאן אנשים שמעצבנים אותי ואני שונא אותם (כמו זאת שכותבת דברים רגישים לכאורה אבל לא אכפת לה ממני), אבל אני לא מתכוון לומר מי הם.
4. אני לא מתכוון לאכול חתולים באמת. אני בכלל לא אוהב שווארמה!
נכון יפה מצידי?
ודרך אגב, יש כאן מישהו שהוא מנוי שלי? הלוואי שיכולתי לדעת..
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
קוטר