לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


ריקודים, אלכוהול ומשחק בשיער

Avatarכינוי:  קוטר

בן: 49

ICQ: 291481246 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2006

ביקורת על הדיסק האחרון של אחינועם


כמו שאתם יודעים, אני מאוד אוהב את אחינועם (מסיבות מובנות). בגלל זה מאוד שמחתי שיצא האלבום החדש שלה. כי הרבה זמן היא לא הוציאה שירים חדשים בעברית.

אבל נורא התאכזבתי ממנו.

לא קניתי אותו או הורדתי אותו. שמעתי הרבה מהשירים שלו ברדיו..
והם לא משהו. (יכול להיות שהביקורת שלי חלקית בגלל זה)

הם לא ישראליים. כולם מבוססים על דברים מנאפולי, אז אני לא מרגיש קשור אליהם.

אין שם אף שיר שהייתי רוצה לשמור לעצמי, אני חושש.

והכי מעליב - יש שם שיר תמוה בשם "ניני קאנג'י" (מילים). שמסתיים ב"מותק שלי מה אתה מסתכל. קח את הגמד שלך ולך לעזאזל". שהופך אותו לשיר הדחיה הראשון של אחינועם. לא האמנתי שהיא יכולה לעשות דבר כזה, ונורא התאכזבתי.

הדיסק הקודם העברי שלה, מ-1997, גם קיבל ביקורות לא מחמיאות שמאוד העליבו אותה, אבל דווקא בו יש כמה שירים שאני אוהב, כמו "בוקר" או "ננוע".

בקיצור אחינועם, לדעתי את צריכה להוועץ בי לפני שאת מוציאה שירים. ואת לא צריכה להשתדל לעשות כל מיני דברים אקזוטיים כמו ליבא שירים מארץ המגף ולעשות להם לוקליזציה. פשוט תהיי עצמך ותכתבי שירים, או שתשתמשי בחומר הישראלי שיש כבר בארץ, כמו שעשית עם האלבום "אחינועם ניני גיל דור" שהיה אחלה (ותזמיני אותי לבקר. אני גם יכול לעזור לך עם המחשב)



לפחות האתר של אחינועם נראה הרבה יותר טוב עכשיו. וגם התמונות יפות.
נכתב על ידי קוטר , 30/10/2006 15:39   בקטגוריות מוזיקה  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של לאה F ב-31/10/2006 16:17
 



קמצנים ארורים עם זכרון חלש


אתמול פגשתי מישהי שאני קורא אצלה (למרבה הצער היא לא קוראת שלי). ישבנו בבית קפה קטן וחמוד בבזל, ופתאום היא זיהתה מישהו שהיא לא ראתה הרבה זמן, ומאוד שמחה. הם דיברו קצת והוא נתן לה את כתובת הדוא"ל שלו.

הסתכלתי במהופך על הכתובת שהוא רשם לה. הייתי צריך להילחם בכל מיני הכחשות לפני שקלטתי שהוא הבחור שראיין אותי לחברה הקמצנית שמוזכרת מוקדם יותר בחודש זה. משום מה בכלל לא זיהיתי אותו, ולא נראה לי שהוא זיהה אותי (או שהוא התעלם ממני. אמרתי לשותף שלו שהם הציעו לי שכר מאוד מאוד מאוד מאכזב). רק בזכות המזהה הטקסטואלי הצלחתי לזהות אותו.

משעשע.
נכתב על ידי קוטר , 30/10/2006 14:17   בקטגוריות יומני היקר  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אֱייל ב-3/11/2006 03:20
 



וספה


אני רוצה נורא לנהוג על וספה.
יש כאן מישהו מקהל הקוראים (העצום) שלי שיש לו וספה, ומוכן לתת לי סיבוב?

בכלל, מאז שקיבלתי רשיון, לא יכולתי לנצל אותו אפילו פעם אחת. זה נורא עצוב. אם אחד מהקוראים שלי מוכן לתת לי סיבוב על קטנוע או (עדיף) אופנוע, אני מאוד אשמח.
נכתב על ידי קוטר , 27/10/2006 16:26  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של קוטר ב-29/10/2006 10:22
 



אנשים הם טיפשים


היתה בחורה אחת שכתבה בבלוג שלה את הדבר הבא*:

אני צריכה אהבה חדשה
ומוזיקה. אני צריכה מוזיקה חדשה.
וספר.
וסדרת טלויזיה.

בעצם, אפשר לתמצת את זה עם אהבה.


אז הצעתי לה את אהבתי.
היא בתגובה מחקה את התגובה שלי ופרסמה פוסט חדש:

dating is hell
next!


כמה חכם והגיוני מצידה.


* אני מפרסם את זה רק בגלל שאני רואה שהיא חסמה מנועי חיפוש מהבלוג שלה. אחרת הייתם יכולים למצוא את הבלוג שלה ואז הפוסט הזה היה יוצא בניגוד לכללי האתיקה.
נכתב על ידי קוטר , 23/10/2006 20:35   בקטגוריות בעקבות האוצר הרומנטי  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של קוטר ב-28/10/2006 15:50
 



אין לי אומץ לחפש חברה


כרגע אני מתבייש להתחיל עם בחורות באתרי ההיכרויות, בגלל שאני עדיין גר עם ההורים.
אתם חושבים שזה מוצדק?

בכל מקרה, אני מתכוון לעזוב תוך 3 חודשים או פחות. ברגע שאני אקבל משכורת יותר טובה (או דרך העבודה הנוכחית, או דרך עבודה אחרת. *אִיוּם*).

אגב, אני מקבל מעט מאוד תגובות בזמן האחרון. זה מדאיג.
נכתב על ידי קוטר , 23/10/2006 14:59   בקטגוריות בעקבות האוצר הרומנטי  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אֱייל ב-28/10/2006 14:50
 



ביקורת סרט: הילדים של מחר


אני שונא סרטים גרועים.

הרבה סרטים גרועים מצליחים בגלל שאנשים הולכים לסרט בלי לבדוק פרטים עליו, וכך נופלים למלכודת אם זה סרט גרוע. לי חשוב מאוד לא לעודד במאים לייצר סרטים גרועים, ובגלל זה אני אף פעם לא הולך לסרט בלי לברר עליו: על מה הסרט, ואם הוא לא נקטל ע'י הביקורות.

רוב הפעמים, אם סרט נקטל ע'י הביקורות, אז רוב הסיכויים שאני לא אהנה ממנו בכלל (אם כי זה לא אומר שאם הוא קיבל ביקורות טובות אז אני אהנה ממנו). היו רק שלושה יוצאים מהכלל עד עכשיו של סרטים שאהבתי למרות שהם קיבלו ביקורות לא אוהדות: 1. אפקט הפרפר. 2. המלאכיות של צ'ארלי חלק שני. 3. 50 דייטים ראשונים.

בגלל זה, מאוד שמחתי שראיתי ש"הילדים של מחר" (Children of men בשפת הגויים ימ"ש) קיבל ציון 8 ב-IMDB, שזה ממש טוב. בדקתי גם באתר העגבניות הרקובות, וכרגע יש לו שם ציון טוב של 80, אבל זה לא אומר כי כרגע יש שם רק 5 ביקורות. בכל מקרה, זה נראה כמו הימור בטוח.

אז הלכתי לסרט, יחד עם בוקי ששמח על טעמי המחמיר בסרטים וניחש שגם הפעם לא אאכזב אותו בסרט שיתברר כמעפן (הוא חשש ש"טראנסאמריקה" יהיה כזה, וחששו התבדה).

אז ראינו את הסרט.

הסרט הוא בבימויו של אלפונסו קוארון, שבין הסרטים שלו נמצאים "נסיכה קטנה" (סרט פרווה על מישהי בבית יתומים עם מנהלת מרושעת), "ואת אמא שלך גם" (שעוד לא יצא לי לראות, אבל שמעתי שיש שם מישהי עם חזיה) וגם "הארי פוטר והאסיר מאזקבן", שהוא הסרט של פוטר שהכי אהבתי (למרות שהארי פוטר עצמו הוא אידיוט, ואני אשמח אם ג'ואן רולינג תחסל אותו באופן יצירתי בספר הבא. כולם יודעים שהרמיוני היא הגיבורה האמיתית!)

הרעיון של הסרט מאוד מעניין: הוא מתרחש בבריטניה של שנת 2027, ושם בעתיד מתקיימת בעיה חמורה: נשים לא נכנסות להריון יותר, כבר במשך 18 שנה, והמין האנושי עלול לבוא לידי כליה בגלל זה. אנשים מאבדים בגלל זה את התקווה, וזה גם מעודד כל מיני קבוצות טרוריסטיות.

מסופר לנו שקיימת קבוצה מסתורית של מדענים שנקראת "הפרויקט האנושי", שמנסה לעבוד על פתרון לבעיה. אבל זה כל מה שנותנים לנו לדעת עליהם.

הפרטים הבאים עלולים להחשב ספוילר, אבל הם מופיעים גם בטריילר המסקרן של הסרט (שנמצא כרגע כאן).

הגיבור של הסרט, תיאו (קלייב אוון), משחק בתור מישהו שיש לו תפקיד בממשלה (לא זוכר מה). ואז פתאום חברה מהעבר בשם ג'וליאן (ג'וליאן מור! היא ממש חמודה וגם יש לה נמשים) יוצרת איתו קשר במפתיע ומבקשת ממנו לסדר אישור מעבר לאיזו מישהי בשם קי (שחקנית אנונימית בשם קלייר-הופ אשיטיי), כדי שתוכל להכנס לבריטניה.
זה דבר קשה, כי בריטניה כרגע מקשה על אנשים להכנס לתחומה, בעיקר בגלל מעשי הטרור, ומרכזת את כל השוהים הלא חוקיים ברובעים בסגנון הגטאות של גרמניה הנאצית.

לאחר מכן מתברר מה כל הטרארם סביב קי: מסתבר שהבחורה בהריון!

וזהו.

מה שאני אכתוב בהמשך הפוסט הזה עלול להחשב בתור ספוילר, אבל לא בגלל שהוא מספר מה קורה בסרט, אלא בגלל שהוא מספר מה לא קורה בסרט. אז נראה לי שכדאי בכל זאת להמשיך לקרוא, כדי שתדעו להמנע ממנו.

כל מה שקורה בהמשך הסרט הוא המסע (quest) של תיאו וקי לעבר הפרויקט האנושי. בדרך הם צריכים לחמוק מטרוריסטים, שוטרים, ובניינים מתמוטטים עם טרוריסטים וחיילים. בוקי טוען שזה כמו חצי סרט אקשן, כי מצד אחד קורים הרבה פיצוצים, אבל מצד שני, הגיבורים שלנו לא עושים כלום חוץ מלהמלט.

מתברר שאין קשר בין הלוגו של הסרט (ליקוי חמה) ובין הסרט עצמו.
לא מסופר לנו למה נשים הפסיקו להכנס להריון, או אם מצאו פתרון לנושא.
לא מסופר לנו מהו הפרויקט האנושי.

פשוט בזיון. אתם לא חושבים? בזבוז של רעיון כל כך טוב.
אני מאוד התאכזבתי, וגם בוקי, שירד עלי אחר כך שבחרתי כזה סרט. המוניטין שלי בתור בוחר סרטים נפגע באופן אנוש.

אגב, את הסרט ראיתי בשורה 6, אולם 2 בקולנוע של קניון גבעתיים. המסך פשוט ע-נ-ק. כל כך גדול עד שאם מנסים לקרוא את התרגום, לא ניתן לראות מה שקורה בסרט כי הוא מתרחש כל כך למעלה. לכן, אם אתם לא מבינים את שפת הסרט ומסתמכים על התרגום, אני ממליץ לכם לא לראות סרטים באותו מקום. או אולי לשבת ממש רחוק מאחורה.
נכתב על ידי קוטר , 21/10/2006 23:09   בקטגוריות אני בסרטים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



"כי יש לי אשה מטומטמת, זה למה!"


בסוף הגעתי לחתונה של היינריך ובבושקה.

החופה התחילה ברגל שמאל, אחרי שהתברר שלכלה נוצר חור בשמלה, כנראה בגלל שהיא היתה קרובה מדי לתאורה. אופס.. אני מקווה שזאת לא היתה שימלה מושכרת.

אחרי החופה הארוכה והמשעממת (עם כתובה על סך סכום של 6 ספרות. זה נורא טפשי - אנשים מודרנים לא מציינים כסף בכתובה), הם התחילו לרקוד סלואו. היינריך באמת צריך לשפר את הסלואו שלו, כי כל מה שהוא עשה התבטא בלהטות את אשתו השניה לצד ימין, ואז להטות אותה לצד שמאל. לא כל כך רומנטי.
ואז התחילו לאכול. האוכל לא היה משהו, וגם לא היתה להם מנה עיקרית לצמחונים (אם כי במילא נסתמתי מהפסטלים שאכלתי קודם).

ואז ראיתי שהיינריך ממש מתווכח בכעס עם בבושקה - מה שנראה ממש לא מתאים ולא לעניין ביום שאמור להיות היום המאושר בחייה. אחרי שהוא הלך ממנה שאלתי אותו למה הוא כועס, והוא אמר לי "כי יש לי אשה מטומטמת, זה למה!". הוא לא היה מוכן לפרט, אבל הוא ציין שהוא בסערת רגשות.

גם זה לא כל כך רומנטי.

שוקי ניסה לדחוף אותי להתחיל עם אחת החברות המדהימות של בבושקה. אבל היא נראתה די מעבר לליגה שלי. בסוף הצלחתי להחליף איתה כמה מילים, והתברר גם שבנוסף לכל לא ראיתי שיש הרבה כימיה. טוב, לפחות הצלחתי לדבר איתה יותר זמן מאשר אחד החברים של היינריך שגם ניסה (כנראה בגלל שאני כן טרחתי להתגלח לפני שהגעתי)

היו גם ריקודים, והיה בסדר יחסית. אולי בגלל שלא היה שם אף אחד שהתביישתי ממנו, אז לא התביישתי לנענע את הגוף שלי והרגשתי שאני עושה את זה כמעט באופן טבעי.
אבל אני לא כל כך מסתדר עם ריקודים ספונטניים. אני הרבה יותר מסתדר עם ריקודים קבועים מראש, כמו הריקודי עם.

כן, הריקודי עם שהפסדתי היום בגלל החתונה.

אני *שונא* להפסיד ריקודי עם, וזה דבר שלא עשיתי כבר לפחות שנה (אם לא מחשיבים את הטיסה לבלגיה). ובהחלט לא היה משתלם להפסיד ריקודי עם בשביל החתונה הזו.
ועוד דבר שלא חשבתי עליו בהתחלה - העובדה שבאתי לחתונה שלו עלולה להוביל לכך שאני אצטרך להזמין אותו לחתונה שלי! ואני לא חושב שאני רוצה אותו שם.
נו טוף, דיה לצרה בשעתה. יכול להיות שעד שתהיה לי חתונה, הוא יכנס לכלא על זה שהוא זרק נעל גם על החמות החדשה שלו.

נשאלת השאלה אם כדאי לי בעתיד לפסול כל חתונה אם היא נופלת על יום חמישי. ואני ממש לא יודע. תמיד אני מקווה שאני אפגוש מישהי מקסימה באחת החתונות... אבל בינתיים זה לא קורה, ותמיד אני נשאר בבאסה כזו על זה שלא הייתי בריקודים..

ואגב, הנה הברכה שכתבתי להיינריך (ההדגשות לא מופיעות בברכה):


היינריך ובבושקה היקרים!
מזל טוב לרגל חתונתכם!
אני מאחל לכם שאהבתכם תהיה חמה, הגיונית, הדדית, עקבית ומלאת כבוד ונאמנות.

חיבוקים.

קוטר


כשהיינריך יסתכל על המילים המודגשות, הוא בטח יצחק לעצמו ויחשוב "כן, בטח".
נכתב על ידי קוטר , 20/10/2006 01:55   בקטגוריות היינריך  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של קוטר ב-20/10/2006 14:03
 



הכינו את עצמכם לאי-השפיות


נושא האי-שפיות מאוד מעניין אותי.

לא נראה לי שאי פעם הייתי במצב לא שפוי. הייתי הכי קרוב למצב הזה אולי כשהיה לי חום ואז היו לי הזיות. מכירים את המצב שמרגישים כאשר החום עולה מעל 39 מעלות, ואז מרגישים כאילו כל העולם זועם עליכם? זכור לי מאוד טוב המקרים האלה, אבל כבר כמה שנים לא הייתי במצב כזה.
נראה לי שאפשר לבטל את הרגשת הזעם הסביבתי אם מדליקים רדיו. זה מאוד עוזר.

הפעם האחרת שהייתי הכי קרוב לפסיכוטיות (אם כי זה עדיין מאוד רחוק מפסיכוטיות אמיתית) היתה כשהייתי בקנדה. הגעתי לדירה של הנערה מקנדה. הייתי תשוש למדי אחרי יותר מ-24 שעות של תעבורה, ונמנמתי על המיטה. הנערה באה ונישקה אותי, אז לא הבנתי מה קורה והייתי נורא מבולבל. אחר כך זכרתי את עצמי הולך לספה בחדר העבודה. ומסתבר ששאלתי אותה כמה פעמים "איפה?" בעברית (ולא, היא לא ממש יודעת עברית, אם כי היא יודעת מה זה "איפה"). אחר כך נרדמתי שוב פעם.

לא שעשיתי רושם רע עליה - למעשה זה די שעשעה אותה. אבל התנהגתי בצורה לא הגיונית, כי דיברתי אליה בעברית. ומה שהיה חריג הוא שלא הייתי עצמי באותו זמן. חלק אחר שלי (חלק פרימיטיבי יחסית) שלט על עצמי, ואני זוכר רק מעט מזה.

אבל שימו לב איך שגם החלק הפרימיטיבי שבמקרה קיבל שליטה, היה בלתי מזיק בעליל.

אני מאמין שזה בגלל שאני לא אדם רע. הגרעין שלי הוא ניטראלי.

לא הייתי אומר שאני ממש אדם טוב. אני עוזר לחברים שלי, אבל אני לא האדם שממש תורם לקהילה. אבל מה שכן - אני לא עושה נזקים. אני מנסה לא לפגוע באנשים או בסביבה. וזה טבוע מאוד עמוק אצלי.

לדעתי יש לאי שפיות קריטריון מרכזי: אי-שפיות ידידותית, ואי-שפיות עוינת.

כמובן שיש עוד המון סוגים של אי שפיות. למשל אי-שפיות פונקציונלי, שאומר שהאדם לא שפוי בעליל, אבל עדין יכול לתפקד בעצמו ואין מספיק עילות להכניס אותו לבית משוגעים. למשל היינריך או לאריסה טרימבובלר. להבדיל מאי-שפיות לא פונקציונלי, שמחייב אישפוזים כפויים ודברים כאלה.

בכל מקרה, ההבדל בין אי שפיות ידידותית ואי שפיות לא ידידותית חשוב מאוד לדעתי. אני חושש שאנשים עם אי-שפיות לא ידידותי (כמו רננה מ"טלנובלה (ע"ר)", למשל), יכולים לסבול הרבה יותר מאשר אנשים עם אי-שפיות ידידותי. אנשים שיתקפו באי-שפיות לא ידידותי עלולים לאבד הרבה יותר חברים.

לכן, חשוב שתבררו עם עצמכם אם הגרעין שלכם הוא ידידותי או עוין לסביבה.
לדעתי, תמיד טוב להיות ידידותי. אבל יש לזה משמעות יותר עמוקה: זה קובע איך תתנהגו במקרה שתתקרבו במקרה למצב של אי-שפיות. אתם לא רוצים לעשות טראומה לסביבה, או שיאשפזו אותכם בבית משוגעים, נכון? אז לכן חשוב שתבדקו אם בפנים אתם ידידותיים או עוינים.


קחו בחשבון שיכול להיות שכל מה שכתבתי הוא קשקוש מוחלט. יש כאן מישהו שרוצה לתת לי סימוכין מדעי למה שכתבתי?
נכתב על ידי קוטר , 15/10/2006 12:42  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של קוטר ב-26/12/2006 01:11
 



מה עדיף לי לעשות ביום חמישי הקרוב?


יש לי שתי בחירות:

1. ללכת למאורע חברתי שאני מאוד אוהב ועושה ברציפות כבר כמעט עשור. מאורע שחסרונו עלול לגרום לי לאי נוחות בהמשך השבוע.
2. ללכת למאורע לא ממש מעניין, בו מישהי תהפוך לשיפחה באופן רשמי, וגם לשלם עליו כ-200 ש"ח.

כן. היינריך מתחתן (הנה הפוסט באותו בנושא). והוא החליט לעשות את זה דווקא ביום חמישי - היום הקדוש של ריקודי העם.

נשאלת השאלה - למה אני צריך לבוא לזה?
היינריך הוא לא חבר שלי. הוא חבר של חבר שלי, ותמיד דאגתי שתהיה את ההבדלה הזו, כי אני לא רוצה להיות חבר של אדם כל כך לא מוסרי.
בוקי אומר לי שהיינריך יעלב מאוד אם אני לא אבוא. אבל למה שאני אתחשב ברגשות של מישהו שזורק נעליים על האקסית החד-הורית שלו?

(מצטער על העדכון הכפול. זה בגלל כמה לחיצות לא אחראיות על Back...)
נכתב על ידי קוטר , 14/10/2006 14:25   בקטגוריות היינריך  
13 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של analvva, analvva ב-16/6/2007 19:51
 



אני לא מתכוון יותר לחבק אנשים אקראיים


לחבק זה מקסים, ללא ספק. אבל הגעתי למסקנה שלחבק אנשים שאני לא מכיר, כמו שתיארתי לפני שלושה פוסטים, זה חדשני מדי אפילו בשבילי.

לחבק בנים זה קצת מוזר בשבילי (באופן טבעי אני לא נוטה לגעת בבנים, חוץ מלחיצות ידיים סטנדרטיות). אבל אני יכול לעמוד בזה.

הבעיה היא בלחבק בנות.
לא שזה לא כיף. זה כיף מאוד. אבל מצד שני זה גם מתסכל, כי אני תמיד ארצה עוד. ואני לא מדבר רק על סקס. אני מדבר על זה שהייתי רוצה להכיר יותר את הבחורה שאני מחבק (בדרך כלל). לשחק לה בשיער ובכלל להיות ידיד שלה.
וזה דבר שאי אפשר לבקש מאף אחת שזה הרגע ראיתי, גם אם היא נתנה לי חיבוק.

שלא תבינו אותי לא נכון - אין לי בעיה לחבק קוראות שלי (עשיתי את זה כמה וכמה פעמים), אבל אני לא מתכוון יותר לחבק אנשים שאני לא מכיר.
(אלא אם הן יבקשו ממש יפה).
נכתב על ידי קוטר , 10/10/2006 22:23   בקטגוריות חיבוקי  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של קוטר ב-11/10/2006 11:03
 



קמצנים ארורים


הלכתי לאיזו חברה, שצריך לשהות אצלם 10 שעות ביום (כולל שעה הפסקת צהריים), והשכר שהם מציעים הוא 7.5, שזה שכר של מתכנת מתחיל.

איזה קמצנים ארורים! למה הם מוכנים לתת כל כך מעט כסף? ועוד בשביל חברה שלא נותנת רכב בליסינג (אידיוטים).
למה הם מבזבזים את הזמן שלי?
נכתב על ידי קוטר , 9/10/2006 16:19  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של כאב ראש כרוני. ב-9/10/2006 16:42
 



מה הקטע של הקטנועים ברכבת השלום?


מי שהולך על הגשר מעל איילון במחלף השלום, ליד תחנת רכבת השלום, יכול לשים לב שהגשר מלא בקטנועים. חלק מהם במצב סביר, וחלק נראים במצב רע, ורואים שלא השתמשו בהם כבר הרבה זמן.
על אף אחד מהם אין שלט "למכירה". כל הקטנועים פשוט עומדים שם ומחכים למשהו. כאילו הם חלק מטקס דתי עתיק יומין.

רציתי לשאול - יש כאן מישהו שיכול לספר לי עליהם? למה אנשים מחנים אותם שם? למה לא משאירים לי מפתח כדי שאני אוכל לעשות איתם קצת כיף? (עכשיו כשיש לי רשיון)
נכתב על ידי קוטר , 7/10/2006 12:21  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של רעות אלמדון ב-10/10/2006 00:50
 



אפשר לקבל חיבוק?


מה דעתכם על אנשים שעומדים בצומת עם שלט שכתוב עליו בגדול "FREE HUGS" וגם "רוצה חיבוק?", ומציעים חיבוק לכל מי שרוצה?

זה מה שאני עשיתי היום.

קראתי על זה במקרה בפוסט הזה אצל כרמל הדוקטורנטית. אז חשבתי לעצמי שבתור אדם שכל כך אוהב חיבוקים (ומנהל טבעת בנושא), אני חייב להשתתף בזה.

למרבה הצער הגעתי מאוחר יחסית (הייתי שם כחצי שעה), וכנראה גם לא נראיתי כל כך פתוח לחיבוקים (עדיין זה דבר שקשה להתרגל אליו), אז קיבלתי רק כ-3 חיבוקים מאנשים רנדומליים, ועוד כ-6 חיבוקים מהאנשים שהיו בצוות. נו טוף.

זה נורא מסקרן. מצד אחד אנשים מאוד רוצים מגע וחיבוקים, אבל מצד שני, המציאות הקשה גרמה להם להיות חששנים וזהירים במגע עם אחרים. בגלל זה, להציע חיבוקים בחינם זה שנוי במחלוקת, אבל זה מאוד מאוד חיובי. אני מקווה לעשות את זה שוב.

הנה הבלוגים של חלק מהאנשים שהיו שם:
שי
טלי
נכתב על ידי קוטר , 6/10/2006 15:54   בקטגוריות חיבוקי  
15 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של מסק ב-11/10/2006 16:16
 



להקת הג'ירפות היא אסון


גם גלגול הנונסנס הקודם שלה, שהביא לדיסק שכולו מלא שירים מעצבנים ("וואו, אותו מקרר בגישה כל כך שונה"), וגם גלגול הנונסנס הדכאוני הנוכחי.

פשוט להקה טיפשה, וחייבים להשמיד אותה בהקדם האפשרי.
נכתב על ידי קוטר , 4/10/2006 00:16  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של קוטר ב-19/10/2006 15:12
 



גלינג גלינג


אני מאוד אוהב בחורות שרוכבות על אופניים.
ומשום מה, אני רואה שיש המון כאלה ברחוב היום. אבל אין לי על מה לדבר איתן - אני חושש שאם אני אנסה להתחיל איתן שיחה, אז הן יבהלו.

ולכן, אני אתחיל את השיחה דרך הבלוג.
אם יש כאן קוראות שלי, שיש להן אופניים, שנמצאות באיזור הסינמטק של ת"א (או יכולות להגיע אליו), אז אני אשמח לשחק לכן בשיער.
נכתב על ידי קוטר , 1/10/2006 22:39   בקטגוריות אהבה ויחסים  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של קוטר ב-4/10/2006 16:18
 



מידה A


אני מתנצל על הפוסט הזה, אבל אני נורא חרמן בזמן האחרון. כנראה שיש לי הצפת הורמונים או משהו.

יש כאן מישהי עם מידה A שרוצה לתת לי לגעת בה?
פשוט, נגעתי כבר בבחורות עם המידות העיקריות האחרות (B, C, D והיתה גם אחת שהיה לה E או יותר). אבל עוד לא יצא לי לגעת במישהי עם מידה A (נדמה לי שחיבקתי אחת, פעם ב1997 בטיול באיטליה, אבל זה היה ממזמן).

יום כיפור שמח!
נכתב על ידי קוטר , 1/10/2006 19:11  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Adamutq ב-14/6/2007 13:32
 



אני שונא בתי קפה שנסגרים מוקדם!


(פוסט לא ממש מעניין)
אני מצליח ללמוד עם הלפטופ הרבה יותר טוב כאשר אני יושב בבית קפה. זה נורא כיף.
אז היום, יום שבת בלילה לקראת חצות, הלכתי ברחוב אבן גבירול, עם הלפטופ, וחיפשתי מקום לשבת בו.
כל בתי הקפה היו מלאים, חוץ מהארומה ליד ככר רבין (שהיה מלא בחוץ, אבל בפנים היה הרבה מקום).
אז התיישבתי שם. הנחתי שאין אנשים בפנים בגלל שהמקום היה צר והעיצוב ירוק מזעזע. הזמנתי 2 אובייקטים לאכול ועוד אובייקט אחד לשתיה, והתמקמתי עם הלפטופ.

ואז הם אמרו לי שהם עוד מעט סוגרים.

איזה מעצבנים!!
הייתי צריך לשאול אותם מראש, אבל הנחתי שהם יסגרו מאוחר, כי הם הרי בבירה השניה של ישראל..
נכתב על ידי קוטר , 1/10/2006 01:07   בקטגוריות יומני היקר  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Songi ב-3/10/2006 08:44
 





43,353
הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לקוטר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על קוטר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)