ויקיפדיה נוסדה בינואר 2001 על ידי ג'ימי ויילס ולארי סנגר. ארבע השנים שחלפו מאז הן מספיק זמן שיהיו בידינו גרסאות סותרות על מה שאירע, והעובדה שרוב התיעוד לכך מגיע מויקיפדיה עצמה לא מקלה עלינו. אבל, כל הצדדים מסכימים על כך שג'ימי ויילס, לשעבר סוחר בבורסת שיקגו ומבעלי הפורטל בומיס, שעוסק גם בפורנוגרפיה, שכר את סנגר, דוקטור לפילוסופיה, כדי להקים אנציקלופדיה שתרכז את כל הידע האנושי שאינו מוגן תחת זכויות יוצרים ותפיץ אותו חינם לכל דורש.
לכאורה, פרויקט מבורך. יזם שוכר אינטלקטואל בעל יכולת להרים פרויקט כזה ונותן לו את האמצעים למימוש החזון. אבל, האנציקלופדיה, שנקראה "נופדיה" על שום היותה חופשית (המילה Gnupedia מבוססת על GNU – רישיון נפוץ, שראשיתו בשנות השבעים, להפצה חופשית של תוכן ותוכנה) לא התרוממה. מקץ שמונה עשר חודשי עבודה היו בידי ויילס וסנגר עשרים וארבעה מאמרים שעברו תהליך עריכה ואימות פרטים מפרך בן שבעה שלבים.
ויילס, שחזונו כלל לא פחות מאשר תחרות באנציקלופדיה בריטניקה בכבודה ובעצמה, הציע לזנוח את תהליך העריכה ואימות הפרטים, ולאפשר לכל מאין דבעי לתרום לאנציקלופדיה ערכים כהבנתו וכראות עיניו.
ויילס זנח את סנגר ואת תהליך העריכה שלו, והשיק את ויקיפדיה, שנקראה על שם טכנולוגיית ויקי שמאפשרת אותה. ויקי (Wiki) היא שפה לסימון דפי אינטרנט שהומצאה ב–1995. בניגוד לכל השיטות האחרות שמשמשות לבניית אתרים, היא מאפשרת יצירה פשוטה של דפים חדשים ומאפשרת לערוך את הדפים בלי לדעת HTML. למרות ש–HTML קדמה לה, היא לא הפכה לנחלת הכלל והראיה לכך היא, כמובן, שלא כל מי שגולש באינטרנט משתמש בה, לא כל שכן בונה לעצמו אתר משלו.
בניגוד לנופדיה, ויקיפדיה זינקה כמעט מיד. היא משכה אליה כותבים רבים ויצרה תרבות של שיתוף פעולה שלא היתה קיימת קודם לכן. אנשים שכתבו ערכים באנציקלופדיה הפתוחה לכל, מצאו את הערכים נערכים על ידי כותבים שאותם אינם מכירים. כמובן, לא תמיד העריכה משביעה את רצון הכותב המקורי. ויקיפדיה פיתחה מנגנון שמטפל באינטראקציות כאלה וגורם לויקיפדיה להמשיך ולעבוד.
"ויקיפדיה היא רעיון מערבי" אמר ויילס בביקורו בישראל בינואר 2005. יש לנו כאן פרויקט, הוא מקפיד להתשמש בגוף ראשון רבים, שכולנו רוצים בטובתו, לאף אחד אין סמכות לקבוע את תכניו ומה נדרש הוא למצוא דרך לשיתוף פעולה שישביע את רצון כולם.
ויילס טוען שויקיפדיה מציע למשתתפים בה מנגנון של דמוקרטיה ישירה, שכבר מזמן חלף מן העולם. בכל פעם שמתגלעת מחלוקת באשר לאופן שבו יש לכתוב על ערך מסוים באנציקלופדיה, מתעורר ויכוח שכל אחד יכול לתרום לו. טכנית, כל אחד יכול להביע בכתב את דעתו. מעשית, כל משתתף בויכוח רוצה לשכנע את המשתתפים האחרים בצדקתו. ויכוחים כאלה מוכרעים בהצבעה ועל טיב המנגנון כולו מתקיים דיון נפרד.
ויילס קבע עיקרון אחד כעליון לכל ויכוח וככזה שלא ניתן לערער אחריו. בשל קביעת העיקרון הוא זכה לכינוי "אבסולוטיסט נאור". אבל, למעט ההקפדה על השימוש בעיקרון הזה, ויילס לא מרבה להשתתף בדיונים אודות ערכים, ונותן לאנציקלופדיה להתפתח מעצמה. "נקודת השקפה נייטרלית", העיקרון שקבע ויילס, זרה לתרבות המאה העשרים (ואחת) לא פחות מהדמוקרטיה הישריה עצמה. העיקרון קובע בפשטות שטיעונים צריכים לעולם להיות מבוססים על עובדות, ושלמרות שיוכרע על בסיס העובדות, על הויכוח לשקף את כל הדעות לגביו, משונות ונתעבות כל שיהיו.
ויקיפדיה מיטיבה עם הכותבים שלה.
כמובן, ברוח האלטרואיזם שאופפת את תרבות הקוד הפתוח נהוג לאמר שויקיפדיה גומלת לאלה שתורמים לה. אבל אין זה כך. התורמים לה יוצאים נשכרים לא מעצם מתן התרומה, אלא הודות למנגנון שעומד בתשתית ויקיפדיה.
שיטת הכתיבה ויקי היא זו שאחראית לכל מה שטוב בויקיפדיה.
בניגוד לתכתובת רגילה בין גולשים באינטרנט, דוגמת צ'ט, פורום או בלוג בעל מנגנון תגובות, ויקיפדיה מאפשרת לכותבים לערוך (כלומר, לשכתב) אחד את הטקסט שכותב השני. בכך, הכותבים מקבלים שירותי עריכה חינם אין כסף. לידיעת האוחזים במקצועות הכתיבה והעריכה לסוגיהם, שירות עריכה כזה מתחרה נמרצות בזה שמספק עורך בעל ותק של עשרות שנים. זאת, למרות שלרוב הוא אינו טוב.
מה שמניע את התועלת שמפיק הכותב מהעריכה שהוא מקבל מכותב אחר, זו המחויבות שלו כלפי טקסט שהוא כתב בעצמו. האיכפתיות שלו מהטקסט פרי עמלו מניעה אותו לבחון בשבע עיניים מה נערך בטקסט שלו ולמה. הניסיון מלמד שבעוד שכל כותב מסכין עם תיקוני טעויות הקלדה ("תקלדה" היא התרגום שהשתרש בויקיפדיה הערית ל–typo) ועם טעויות כתיב, הוא פחות נוטה להסכין עם תיקונים תחביריים. ויכוח שניטש על סגנון, תחביר ואוצר מילים, גורם לכותב להבין איזה משמעות ניתן לייחס לטקסט שהוא כותב, ופשוט להתחיל לכתוב מדויק יותר ותמציתי יותר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
