אובייקטיביזם - מטפיסיקה של תכלית

הערה: המאמר מתבסס על "אנציקלופדיסטים", שפרסמתי לפני כשנה בפורום באורט.

אתה חי במאה השמונה-עשרה, נניח, והמפעל לו אתה מספק שירותי מכונאות עבור מנוע הקיטור החדש שלו, רכש זה עתה דגם חדש עם מערכת תמסורת פלנטרית. המושג אינו זר לך, כמובן. כבר הזדמן לך ללמוד על קופרניקוס ועל חוקי קפלר. אבל, אתה תוהה כיצד היתה נראית מערכת התמסורת הפלנטרית, לו הומצאה בתקופה בה שלט היקום של תלמי (הארץ במרכז, שבעה רקיעים, וכל זה).

אתה מחליט לבנות מערכת תמסורת פלנטרית תלמאית ולבדוק כיצד היא עובדת. מה שאתה צריך עכשיו זו תמונה שלה, עם הסבר קצר של מסילות הכוכבים. לשמחתך, אתה חי אלף ושבע מאות שנה אחרי תלמי, כך שבמקום לנסוע לספריה באלכסנדריה, אתה פשוט פותח אנציקלופדיה.

אנציקלופדיה היא רעיון נפלא.
נפלא, כל עוד אתה חי במאה השמונה עשרה. אבל, האמת היא שאתה חי במאה העשרים ואחת. מערכת פלנטרית זה משהו שאפשר למצוא רק במנועים גדולים מאוד וישנים מאוד. מערכת התמסורת היחידה שאתה מכיר נמצאת אצלך באוטו וכשמשהו לא בסדר בה, היצרן פשוט מחליף אותה בחדשה.

אנציקלופדיה היתה תוצר של מהפכת הדפוס. היא חוללה נפלאות לידע האנושי בתקופה ההשכלה ורווחה בשימוש עד לפני זמן לא רב. כמובן, אנשים הפסיקו להשתמש באנציקלופדיה ברגע שעמד לרשותם מקור מידע זמין יותר, זול יותר ומהימן יותר.

המקור הזה –זה קרוב לעשור שכמעט כולם מכירים אותו – הוא כמובן האינטרנט.  היום, כמויות אדירות של מידע נגישות מאי פעם. כבר כמה שנים שמנועי החיפוש המכניים מאנדקסים שמונה מיליארד דפי אינטרנט. יאהו, אגב, נקטה בעבר גישה של אינדוקס ידני של אינטרנט. זה היה בתקופה שהיו בו שלושה מיליון דפים (בערך ב–1997). גוגל הביסה אותה משום שנקטה באינדוקס מכני (עילג ככל שיהיה) והוזילה דרמטית את התהליך.

היום יאהו וגוגל נחשבות למובילות באינדוקס האינטרנט ומעריכים שכל אחת מהן מכסה מעט יותר משליש תכולת האינטרנט (לצערנו, מדובר כמובן באותו השליש). האנציקלופדיה מנציחה את התלות בנגישות למידע. זאת, בעידן בו מנועי החיפוש הופכים את חיפוש המידע למיומנות קלה להשגה שמפנה את מלוא תשומת הלב לערך של המידע כשלעצמו.

מכיוון שנכון להיום תכולת האינטרנט גדולה בארבעה סדרי גודל מתכולת ויקיפדיה (שמונה מיליארד דפים לעומת כמיליון וחצי מאמרים באורך ממוצע של אלף מילים), ניתן לפטור את תרומת ויקיפדיה לידע האנושי הנגיש כזניחה.

בתנאים האלה, אפשר לשאול במה מועילה אנציקלופדיה למי שכבר בקיא בחיפוש באינטרנט.

טיעון חשוב בעד אנציקלופדיה הוא הטיעון בעד מקור המידע השניוני. באנלוגיה לשיטת המחקר הנהוגה במדע ההסטוריה (מי שחושב שהסטוריה אינה מדע מתבקש לקרוא את "הסטוריה צבאית אוביקטיביסטית"), המידע הנגיש לנו באינטרנט נקרא בשם מקור מידע ראשוני. מידע שמספר לנו איזה מידע קיים באינרנט (אינדקס שלו האינטרנט) הוא מקור מידע שניוני ואילו מידע שמעריך את המקורות הראשוניים נקרא מקור מידע שלישוני.

להמחשה, ספר זכרונות של דמות היסטורית הוא מקור מידע ראשוני. ספר שמתאר מהם ספרי הזכרונות הנגישים לנו ועוסקים בעניין מסוים, הוא מקור מידע שניוני. ספר שאומר איזה מהמקורות מהימן, הוא מקור מידע שלישוני.

אנציקלופדיה יכולה לספק עבורנו מקור מידע שניוני (וכמובן, שלישוני) כשהיא סוקרת את כל המקורות הראשוניים העוסקים בנושא מסוים ומשווה ביניהם.

בשחר ימי האינטרנט היו קיימים אתרים שאינדקסו באופן ידני מקורות ראשוניים. לא רק יאהו, אלא עשרות אתרים היו למעשה אינדקס של אתרים לפי נושאים (קראו לזה פורטלים והיו מי שטעו להשליך עליהם יהבם).

התפתחות מנועי החיפוש, האפשרות לשמור הסטוריה של חיפוש שכבר עשית, האפשרות הותיקה לשמור "סימניות" (כבוד לנטסקייפ שהמציאו את המושג) ועוד כמה מנגנונים מכניים לחלוטין, עושים את המקורות השניוניים למיותרים לחלוטין.

יתרון נוסף באינדוקס המכני נעוץ בדינמיות של אינטרנט. בתקופה שלפני הדפוס, נדרשו כמעט אלפיים שנה כדי להוכיח שהיקום התלמאי (השואב מאריסטו ופרמנידס) שגוי. בתקופת הדפוס, נדרשו מאתיים שנה כדי להוכיח שהפיסיקה של ניוטון שגויה. בתקופת האינטרנט אפשר לצפות שהגברת הנגישות למידע תאפשר תכיפות הולכת וגוברת של מהפכות מדעיות. לא ניתן לסמוך על אנציקלופדיה שתיטיב לכסות את המהפכות המתחוללות חדשות לבקרים.

מישהו כתב היום איזה מסמך מהפכני. הוא פירסם אותו היום ולא חיכה שנה עד שעורך של איזה מגזין נחשב יאות לפרסם אותו. עורך אנציקלופדיה קרא אותו היום באינטרנט והוא מחכה קצת עד שיהיה לו זמן לכתוב ערך חדש, או לתקן ערך ישן, או סתם עד שיעכל ויבין את המסמך החדש על שלל משמעויותיו. מנוע החיפוש, לעומת זאת, יחכה במקרה הגרוע ביותר יום או יומיים עד שיוסיף את המאמר החדש לרשימת תוצאות חיפוש רלוונטית.  עד שהמאמר ייכנס לאנציקלופדיה, כבר יהיה מאמר חדש שיהפוך את הקודם למיושן וחסר ערך.

אנציקלופדיה היום היא מה שהיה הלבלר אחרי המצאת הדפוס – ייצוג נאמן של בערות, ותו לא.