לחץ (חלק 1)
נכתב ב18/1/2005 16:17

בתואר הראשון הייתי די חפפנית, לא הגעתי להרבה שיעורים (למרות חובת רישום בלא מעט מהם), סיכמתי רע, בקושי למדתי למבחנים וכאלה.

לא יודעת למה אבל  בתואר השני אני ממש חננה, מסכמת המון, משתדלת לא לפספס שיעורים, לוקחת כל מבחן ברצינות רבה.

אז זהו, שבשישי יש לי מבחן, יום לפני כן נופלת האזכרה של סבתא שהולכת תמיד עם ארוחה משפחתית ושיעור (שעה) של דבר תורה לעילוי נשמתה, וביקשתי מהחינוך שלא ישבצו אותי יותר מידי השבוע.

בואו נראה:

בראשון עוד למדנו (יום אחרון לסמסטר)

בשני עבדתי 6 שעות (יום עבודה מלא הוא 8 שעות) בדילוגים, שעתיים וקצת, ואז הייתי בבית כמעט שעתיים, ואז שלוש שעות, ושעה וחצי בבית, ועוד שעה וקצת עבודה, לא ממש מאפשר ללמוד כמו שצריך, אז התרכזתי בלהפוך את הבית ליותר רצפה ופחות דברים מפוזרים עליה, בסוף יום העבודה חזרתי הרוגה מתה ונרדמתי על חומר הלימוד.

היום עבדתי 7 שעות, לפחות רצוף, וסופסוף התחלתי ללמוד, איכשהו.

תאורטית מחר סגרו איתי לשעתיים הרגילות בבוקר + שעה בין 12 לאחת ושעה בין שלוש לארבע, אבל עכשיו הודיעו שמדובר ביום שלם!!!!

ובחמישי שעתיים בבוקר ואת השעה בין 12 לאחת.

איך אני אמורה ללמוד ככה? מתי????

חוצמזה שבמשך השבוע אני אמורה לעבוד שלושה ימים כלומר 24 שעות גג ופה יש הרבה הרבה הרבה יותר.

אז אמרתי לא, הכי חד משמעי שיש, לגבי מחר, ואמרו לי לא פחות חד משמעית שאני יכולה לקפוץ

ואני לחוצה, על חומר הלימודים, אני עובדת כדי לאפשר את הלימודים ואם העבודה לא מאפשרת לי ללמוד כמו שצריך אז מה עשינו פה???

היום יש ערב קבוצתי שקשור לשינוי שיהיה בקיבוץ, אני לא יכולה להרשות לעצמי להגיע, חייבת ללמוד.

בחמישי ישנה הסעודה לזכר סבתא, גם עליה אני עומדת לוותר, אני אהיה באזכרה בלבד.

למה מישהו חושב שאם אני חייבת לוותר על אלו אני אהיה מוכנה לעבוד אקסטרה????

שייחנקו

אמן

כל הקיבוץ

ובעיקר אלו ששמים זין ודופקים את השאר

ובעיקר בעיקר מי שמנצל שוב ושוב את הפראיירים

איך לומדים להפסיק להיות פראיירית???