רק אתמול כתבתי 13, והיום נוסף אחד
נכתב ב31/8/2003 15:35
הילד הארבע-עשרה בגן, גם הוא בא מחוץ לקיבוץ, גם הוא צעיר, הוא היה איתנו היום חצי יום ואחר כך הלך עם אמא, אבל נראה לי שהוא עוד ישתלב יפה.
החלטנו גם לעשות שינויים בארוחות, במקום שישבו 7 ילדים ומטפלת לכל שולחן, ולמטפלת אחת לא יהיה מקום (אלא אם ילד לא מגיע) ולילדים יהיה צפוף, הם יישבו בשלושה שולחנות שונים עם מטפלת לכל שולחן.
בגלל שאני החדשה אצלי יהיו ארבעה ילדים, שתי בנות ושני בנים, כולם בוגרים, קיבלתי את הילדה הכי אהובה עליי בגן (נקרא לה נעמה), היא עברה לקיבוץ מקיבוץ אחר לפני כשנה, בלי אבא (ההורים התגרשו) והיא מתבודדת כזו, שורצת כינים (האמא קצת מזניחה), עם שתי אחיות גדולות (אחת מהן מאבא אחר), אמא שלה בת משק פה, ועושה רושם שלא ממש אוהבים אותה בגן, אז אולי זה מזל שהיא כבשה את לבי (ואולי בגלל זה היא כבשה את לבי? מי יודע?), אני חושבת שגם היא שמחה בי, נראה איך היא תגיב מחר לבשורה שהשולחנות מתחלפים והיא איתי.
הבת השניה (נקרא לה רותי) היא הבת היחידה שאינני מסמפטת, היא גדולה פיזית (לא ברור מאיפה, ההורים שלה קטנים), נודניקית, צווחנית, זה לא שאין לה צדדים חיוביים, אבל אני עוד לא התחברתי איתה, נו, אולי השהות ביחד בשולחן תעזור.
אחד הבנים (נקרא לו רון) שקיבלתי היה אמור כבר להיות בכיתה אלף, אבל יש לו בעיות רגשיות, כולם מעצבנים אותו כל הזמן, אז הוא נשאר עוד שנה בגן, הוא בעייתי בהרבה דברים, אבל לא באוכל, כך שאני מסודרת (עשו לי שולחן קליל).
הילד האחרון (נקרא לו יוסי), אם אני זוכרת מה הוחלט בסוף, הוא מהעיר הסמוכה, עוד לא יצא לי להכיר אותו טוב כי הוא נעדר כמה ימים שבוע שעבר, הוא חדש בגן.
אתם לא טורחים להגיב לאחרונה, אז אני לא יודעת אם מעניין אתכם שאמשיך לכתוב על הילדים, נראה לי שבכל מקרה אכתוב עליהם, אבל אשמח לשמוע אם זה מעניין בכלל מישהו.שמור בטל
שייך לקטגוריות
העבודה היא חיינו אבל לא בשבילנו
תגובה אחרונה שייכת לחיים
רוצה להוסיף מחוכמתך?
בלי הקפצות
0 קישורים לכאן
לינק לכאן
לקטע הקודם
לקטע הבא
לבלוג המלא