שהתחרפן לו קלות עוד אתמול בלילה, הפך להיסטריה המונית לקראת העקירה היום ולא מצליח להירגע למרות שרק בדקו ועוקרים בעוד עשרה ימים (אחרי ההודעה העליזה שאומרת שהשורשים של השן קרובים לעצב שאחראי על התחושה בשפה ובלסת ושיש סיכוי - קלוש אבל קיים - שאאבד זמנית או תמידית כל תחושה עקב העקירה).
אז הנה, עוד מהתמונות שנסרקו כפילם, והפעם - פינת החי בקיבוץ (הבאות בסריה: קקטוסים פורחים, פונטו וקליאו, עיצוב הבית ונופים, נראה לי שלפחות חצי מהתמונות שבשלושת הפילמים יועלו פה לבלוג, כן כן).
הפעם התמונות הן לחלוטין של הבעל, אני לא עשיתי כלום (מלבד לאהוב כבשים ולחזות בלידת הגדי לפני כמה חודשים)
גדי יונק.
כבשים מזן חום.
יאללה, אין ברירה, אין עקירה - חוזרים לעבודה.
ובשורה: המכתב יצא, עם צ'ק בתוכו ושמו של היריב על גבו, מקווה שהדואר הבנזונה יעבוד מספיק כדי שיהיה לי בקרוב פרו.
(ועוד על שביתת הדואר- בהפסקה או אחרי העבודה).