היחס שלי לאיקאה נע לסירוגין בין סלידה להערצה, אני מתה על הקונספט שבו גם אין אנשי מכירות שיציקו לך וגם משלמים פחות כי יש פחות משכורות לממן, ואני חושבת שיש להם כמה רעיונות מאוד מתוחכמים, ובעיקר מתלהבת איך לכל רהיט (כמעט) הם מוצאים לפחות 3 שימושים שונים ולעיתים סותרים, אבל מהצד השני יש שבלוניות מסוימת בעיצובים שלהם (לא בכולם, כמובן) וישנם דברים בסיסיים שעולים לא מעט כי חייבים להוסיף להם עוד מליון חלקים או כי הם סתם יקרים מידי, והכי מצחיקים אותי בכל פעם שאני שם ה"בתים" המעוצבים, כי הדירה שהם מציגים כ"זוג צעיר שרק עבר לגור ביחד" זו הדירה המשפחתית הגדולה שאנחנו מקבלים, מבחינת המטראז', כלומר.
כך או אחרת, מצאנו את עצמנו שם היום, עם רכב קיבוצי גדול, וקנינו בשעה טובה ואחרי מליון חיפושים שולחן לפינת אוכל (מזכוכית ומתכת, בגודל 80*150, הבעיה העיקרית שלנו במציאה היתה שהרוחב המקסימלי האפשרי אצלנו היה 80 כשכיום רוב השולחנות הם מטר רוחב, הבעיה השניה היתה כמובן המחיר), ובנוסף כל מיני דברים פחות קריטיים (אבל עדיין משמחים) כמו זוג כריות ארגונמיות (ככה אומרים את זה?) לשינה, מדף נשלף למקלדת, לשולחן שבבית החדש יהיה שולחן מחשב, 2 כסאות אוכל כך שסוףסוף יהיו לנו 6, כיסא מחשב ועוד כמה פיצ'פקייס, מכיוון שהשבוע הוא שבוע פינות אוכל היו וואחד הנחות על השולחן וכסאות האוכל כך שכל הסיפור כולו היה פחות מ1700 ש"ח, רק שתבינו - ברוב המקומות לא ראינו שולחנות במחיר כ"כ זול ופה קנינו עוד לא מעט דברים נוספים.
הקיבוץ עדיין מתמהמה עם הכנת הבית שלנו, כך שאין לי מושג מתי נעבור סוףסוף, בנתיים אנחנו מעבירים כמה שיותר חפצים מה שאומר ששני הבתים בבלגן טוטאלי, ובלגן פיזי עושה לי בלגן בנשמה, אולי זו עוד סיבה למה נעדרתי מפה לאחרונה, אפילו הלו"ז שלי נראה תמיד מבולגן.
יאללה, צריכה לגמור את השיעורים לאנגלית למחר, אנסה ביום שישי או במוצ"ש למצוא זמן לעבד ולהעלות לכם תמונות עדכניות מהבית, הוא יוצא ממש יפה..