 
|
|
בר קבועים הוסף לקבועים |
« הדוסים של ישרא » ± « קיבוץ איסט קריג! » ± |
|||
| אז מי אני? בת 49 ,עירונית במקור וחברת קיבוץ (שעדיין, עד סוף נובמבר) שיתופי כבר חמש ומשהו שנים (אם סופרים מהרגע שהפכתי מועמדת), דתיה שנשואה לאתאיסט, תולעת ספרים, עובדת הייטק במקור, עובדת בבתי הילדים של הקיבוץ באמצע וכיום עובדת במכולת, בחדר אוכל וכן בספריה.
הבלוג הזה היה הרבה דברים, עכשיו הוא סיפורו של תהליך ההפרטה שהקיבוץ שלי אמור היה לעבור החל מאוגוסט, וכרגע מתכוונים להתחיל אותו בדצמבר, נראה מה יהיה, בקיבוץ ובבלוג כאחד.
|
||||||
|
to do חובה היום: - - - - - (כמו שאתם מבינים יש לי עודף של עגבניות שרי) - להשיג רכב ליום ראשון אחרי שהגיר שוב שבק חיים - מצאנו כל מיני פתרונות - - - רצוי היום: - סידור דברי הלימודים - - - להוריד דברים מהבוידם - לשתול את השורש המוזר שגזר הביא והתחיל לצמח - מדפים לכבשים נכתבו 8 תגובות 0 קישורים לכאן לינק לכאן 
שתלנו שקדיה התחלה נאה לבית, לא? ולא נראה לי שזה משנה שפספסנו ביומיים את ט"ו בשבט. שאר הגינות ממש לא מאורגנות אבל זה נותן הרגשה של התחלה, וגם זה עוזר, ולו רק נפשית. כ"כ הרבה חפצים הצטברו לנו בבית הישן שלא נראה לי שאי פעם נסיים להעביר אותו, זה מתיש ומעצבן, במיוחד כשלא היה לנו בעצם זמן להתפנות לכך כששנינו עובדים ואני גם בתקופת בחינות, אני ממש מקווה שהשבוע זה ייגמר אבל נראה לי שזו יותר אשליה עצמית, במיוחד בהתחשב בגשם ש"קצת" מפריע. בכל מקרה, הבית החדש לובש צורה ממש נחמדה, ומדהים כמה שהוא גדול, יש לנו עכשיו חדר נפרד למחשב ולימודים (קודם הם היו תקועים בסלון), וזו ממש התגשמות חלום, כמה אבסורדי שימי העבודות הגדולות שלי (סמינריונים) חלפו כבר ושירדתי מתיזה כך שסוף סוף יש לי היכולת הפיזית לעבוד בשקט אבל כבר אין צורך, טוב, נראה אם בכלל יאשרו לי לעבור למסלול ללא תיזה, מסתבר שלפי החוקים הייתי אמורה לבקש במהלך השנה הראשונה של התואר ואני כבר בשניה, נראה לכם שהאונ' יכולה לומר לי "לא הגשת בזמן לא תיזה ולא בקשה לשינוי אז לא יהיה לך תואר שני"? כי זה קצת מפחיד אותי בלילות, לגלות שהשקעתי זמן וכסף ובסוף ייחסמו לי כל האופציות. ואם כבר לימודים, תעודת הוראה זה משהו מעיק ביותר, אני מתחילה להבין למה בעיקר אנשים נואשים לומדים חינוך והוראה - הקורסים ממש משעממים, המבחנים קשים ובאופן כללי עושים הכל כדי להציק לסטודנטים, החלטתי לעמוד בקשיים ויהי מה, אבל אני מקללת לא מעט במהלך הדרך. ****************************** ועכשיו לנושאים משפחתיים: גיסה אחת שלי ילדה, בן, שלישי שלה ושל אחי, שיפרח ויגדל ויהיה בריא! עוד שתי גיסות שלי בהריון, אחת התחילה השבוע את התשיעי והשניה אמורה ללדת במאי. (וכן, לא ממש נשארו לי גיסות, כלומר יש עוד אחת אבל היא רווקה תלאביבית, לא נראה לי שהיא תהיה בהריון בקרוב). (אגב, גם בקיבוץ יש מגיפת לידות והריונות, משהו כזה לא ראו פה כבר שנים רבות...) גם בקרב בני הדודים שלי המצב די זהה, לבן דוד מצד אחד נולד בן (נראה לי שכתבתי עליו פה) ומהצד השני לשלושה בני דודים שלי נולדו ארבעה בנות (כלומר אחת ילדה תאומות ולשני האחרים נולדה בת). ההורים שלי עוברים דירה, זה מוזר, אומנם זו לא הדירה הראשונה שלהם שחייתי בה אבל חייתי בה מכיתה א' כך שרוב רובם של הזכרונות המודעים שלי הם מהדירה הנוכחית שלהם, זו שהם הולכים להחליף, הם עוברים לאחת יותר גדולה כי באופן אבסורדי אחרי ששלושה מתוך ארבעת ילדיהם יצאו מהבית הם צריכים יותר מקום (כדי לארח את כולנו בשבתות), עוד לא ראינו את הדירה שהם עוברים אליה אבל היא נשמעת מהממת. אחות של גזר מעצבנת אותי, היא מדברת איתנו רק כשהיא צריכה משהו והיא לא באה בכלל לראות את הדירה החדשה שלנו, והיא באמת מעיקה כשהיא צריכה עזרה, לא משנה, יעבור לה או שנתחיל להתעלם, אני מקווה שהראשון. לעומת זאת עם אחיו ואשתו אנחנו מסתדרים נפלא, מה שלא היה בעבר, אבל בחצי השנה האחרונה ממש התקרבנו ועכשיו יוצא שכמעט אין שבוע שאנחנו לא מבלים ביחד או אוכלים ארוחה משותפת וכאלה, זה ממש כיף! ************************************ החתולים הסתגלו יופי לבית החדש, כלומר אחרי היממה הראשונה בה הם השתינו לנו על כל המיטה, המאנייקים הקטנים (אנחנו חושדים בקליאו אבל לכו דעו), כשגזר יעביר את התמונות למחשב אני אעלה פה סרייה של פונטו בתוך אחד הארגזים. ********************************** בעבודה יש עומס מטורף ואני עומדת על סף התמוטטות, אני מקווה שעכשיו כשלפחות הלימודים ירדו ממני יהיה לי קצת יותר אוויר לנשימה, אבל עד שלא נסיים לפנות את הבית הישן אני חוששת שהריצה הזו לא באמת תיפסק. ********************************* אתם יודעים מה אני הכי שונאת בעולם? את התחקורים של האנשים כשהם מגלים שאני דתיה וחברת קיבוץ חילונית, בגלל אופי הלימודים שלי כמעט בכל קורס יש פנים חדשות וכל פעם שלומדים את העובדה הזאת עליי אני צריכה להסביר ולהצטדק ומה לא, יאללה - חיו ותנו לחיות, ובלי סקרנות גלויה מידי, זה הרבה לבקש? ****************************** לידיעת הקוראת פי, פעם רמזת שאולי ניפגשה ומאז אני לא ישנה בלילות מרוב ציפייה, התגאליני מייסוריי? נכתבו 8 תגובות 0 קישורים לכאן לינק לכאן |
הדף הבא דפים: 1 2 |
|
הוסף מסר |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
פעם ניסיתי גם ללמוד, מה נשאר? את התואר השני לא סיימתי, צריכה רק להגיש עבודה מסכנה
גם את תעודת ההוראה לא סיימתי, לא עשיתי עבודה מעשית
רשימת פוסטים בקטגוריה