לשבת בבית
נכתב ב3/4/2006 13:37

ולנוח, להתאושש, להחלים.

אוף! זה כבר ממש משעמם.

אתמול עשיתי יצירת קיטש על הניאגרה (אחו שבו בעיקר כבשים, אבל לא רק), והיום אסדר את חדר השינה, אבל משעמם לי.

פה ושם משפחה וחברים מגיעים לבקר, אבל האמת שאין לי כח ליותר מידי בלבולי ראש, אני בעיקר רוצה את גזר אבל הוא צריך להשלים הרבה עבודה (בשמונת הימים שהייתי מאושפזת הוא בקושי עבד כי רוב הזמן הוא היה איתי, החמוד), אולי מחר כשכבר לא אהיה על אנטיביוטיקה יהיה לי כח לאנשים ולזוז מהבית, אבל זה עדיין לא המצב.

מ-ש-ע-מ-ם

בריאות בכל מחיר?
נכתב ב1/4/2006 20:09

אחד הדברים שאני הכי הכי רוצה זה להיות בריאה, לגמרי, לעבור שבוע ושבועיים בלי שום בעיה, בלי נזלת באף מאלרגיות, בלי אקמול אחד שקשור לאיזשהו כאב, אפילו כאב ראש סטנדרטי, בלי שלשול, בלי לראות אף רופא, בלי להחסיר עבודה או לימודים, פשוט בריאה.

וזה לא הולך, צרות הבריאות רודפות אותי בשרשרת, לולא הרופאים היו מוצאים דברים עוד הייתי חושדת בעצמי שהפכתי להיפוכונדרית, אבל קשה לי להאמין שמשאירים היפוכונדרית 8 ימים במחלקת נשים רק כי היא באה עם כאב בטן שלא מאפשר לעשות כלום.

ההורים שלי הלכו בשנה האחרונה לאיזה אחד שקורא בעיניים את הבעיות ונותן כל מיני פתרונות, והם מנסים לשכנע אותי ללכת אליו, בעקרון אני חושבת שיש עוד דברים בעולם מלבד רפואה קונבנציונלית (למשל שיאצו ורפלקסולוגיה שעזרו לי אישית בעבר וגם נשמעים לי הגיוניים ברמה זו או אחרת) אבל מישהו שקורא לך בעיניים את כל ההיסטוריה הרפואית של העבר והעתיד והמשפחה נשמע לי מופרך לגמרי, לא יודעת למה אבל בכל פעם שההורים שלי מנסים לשכנע אותי יותר אני מסתייגת יותר.

השאלה היא - האם למרות ההסתייגות לא שווה לקחת את הצ'אנס ולנסות הכל, העיקר להיות קצת בריאה?

(לא, אני לא באמת מצפה לתשובה)